|
1 |
|
| |
|
אני מאמין באמונה שלמה בתחית המתים, בביאת המשיח |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
הרמבם |
|
|
2 |
|
| |
|
|
|
|
| |
אחד הדברים הטובים והרעים באינטרנט הוא מדור התגובות.
טובים - כי לכל אחד יש אפשרות לבטא את עצמו, ואין מונופול של אנשים שחושבים שהם יודעים הכל והם צריכים לחנך את העם על פי תפיסתם.
הרעים - שאנשים כמוך כותבים דברי נאצה לא מנומקים ומסתתרים מאחורי שמות בדויים.
כאוהד מושבע של שירתה של אורנה רב-הון אני רק יכול למחות על דבריך שהקנאה נושבת מהם. ייתכן שאת/ה משורר או סופר/ת מתוסכל/ת שאינו/ה מצליח/ה לפרסם את שיריו/ה
או סיפוריו/ה ולכן לצנינים לך הדבר ששירים כה רבים של אורנה רב-הון מתפרסמים. ולא בכדי. השירים שלה הם איכותיים, רגישים, עדינים, מיוחדים ונדירים ומעל לכל, הם מחברים את הקורא אל מציאות אחרת, אל עולם שבו הכל אפשרי.
ייתכן שאין לך כל אפשרות להבין את השירים האלה, אין לך כל כלי לקבל את שפע האור הזורם מן השירים של אורנה רב-הון, ולכן את/ה מתקיף/פה.
בהקשר לזה, הרשו לי לספר סיפור קטן, על תרנגול ועטלף,
שנפגשו עם שחר. התרנגול חיכה בקוצר רוח לזריחת השמש, והיה מלא שמחה. העטלף שאל אותו: מדוע אתה כל כך שמח? כשהשמש עולה העיניים שלי מאוד כואבות. זריחת השמש היא עינויים בשבילי. אני מעדיף את החושך.
כך גם מי שכתב את התגובה הזו - רגיל לחיות בחושך, באווירה הכללית החשוכה של הארץ הזו, שבה גם הספרות חשוכה ועורכים מעודדים ספרות של דיכאון והתאבדות.
יישר כוחו של העורך, יואב יצחק, והמערכת של העיתון, הנותנים במה לשירה חדשנית ומיוחדת כל כך, המאירה את הארץ שלנו ואת כל העולם.
ולאורנה רב-הון: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עמדי". "אל תירא ישראל, אל תירא".
משורר שמחובר לאור הנצח של הבורא אין לו מה להיות מוטרד או לפחד מלזות שפתיים. כל האנשים הגדולים שהצעידו את האנושות קדימה נתקלו בעויינות, בשנאה ובחוסר פרגון.
עלי והצליחי, המשיכי לכתוב ולפרסם דברים נפלאים ומיוחדים שאף אחד בעולם לא כותב, חוץ ממך.
זכרי, אם תפסיקי לכתוב ולפרסם, העולם יפסיד הרבה אור, לכן עלייך להתאמץ ולהמשיך,למרות ואולי דווקא בגלל תגובות כאלה.
חזקי ואמצי, המשיכי להאמין ולגרום גם לנו להאמין. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
כי עודני מאמין בך |
|
|
3 |
 |
אהבתי |
|
יהודית מליק-שירן | 18/08/07 13:13 |
|
| |
היי אורנה,
התאהבתי במחרוזת המילים המביעה עונג אמיתי
פיסות פיסות של חיי נצח
באות ומתקרבות, מתכנסות
אל תוך תצריף מופלא
בו רחשי לב, מלמולים, חדוות יצירה,
כמוסות אהבה ותאי גזע
משתרגים לעלים ירוקים
מטפסים אל על
מרעיפים עלינו ממעל
שיקויי טל טעימים
מרהיבים
מזמורי אהבתם.
כל הכבוד למילים שחודרות פנימה אל הלב ועוטרות לו מחרוזת מלבבת של קדושה.
שבת טובה
יהודית
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן |
|