לִבְנוֹת אֶת עַצְמִי מֵחָדָש
כְּיוֹסֵף
אֲשֶׁר פִּיו לֹא נָשַׁק לַעֲבֵירָה
וְלָכֵן עָלָיו נֶאֱמַר
"וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי".
אֶת צַוָּארוֹ לֹא כָּפַף לַעֲבֵירָה
וְלָכֵן "וַיָּשֶׂם רְבִיד הַזָּהָב
עַל צַוָּארוֹ".
אֶת גּוּפוֹ לֹא הִרְכִּין לַעֲבֵירָה
וְלָכֵן "וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁש".
הָרַגְלַיִם שֶׁלֹא הָלְכוּ לִדְבַר עֲבֵירָה
זָכוּ אֶל "וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה".
יֵש מֶרְכָּבָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל בִּינָה
וְיֵש מֶרְכָּבָה תַּחְתּוֹנָה שֶׁל מַלְכוּת
וְיוֹסֵף זָכָה לִשְׁתֵּיהֶן
מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר בְּרִית הַקּוֹדֶשׁ.
מִי יִתֵּן אֵלִי שֶׁאַצְלִיחַ לְהַטּוֹת
אֶת פִּי שֶׁלֹא יִשַּׁק לִדְבַר עֲבֵירָה
אֶת צַוָּארִי שֶׁלֹא יִכְפַּף לִדְבַר עֲבֵירָה
אֶת גּוּפִי שֶׁלֹא יִרְכֹּן אֶל דְּבַר עֲבֵירָה
אֶת רַגְלַי שֶׁלֹא יֵלְכוּ לִדְבַר עֲבֵירָה
נִיצוֹץ לִבִּי הַכָּמוּס הַכָּמֵהַּ
בּוֹעֵר אֵלֶיךָ בַּקּוֹדֶש
אֱלוֹהֵי כָּל הָרוּחוֹת
אֵל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת
קַח אֶת מִנְחָתִי הַפְּצוּעָה הַכּוֹאֶבֶת
הַעֲלֵה אוֹתָה לְעוֹלָה
שֶׁתְּהֵא זוֹ מִנְחָת רָצוֹן
כְּמִנְחָתוֹ שֶֹל הֶבֶל
שֶׁלֹא תָּפוּץ, חַס וְשָׁלוֹם,
כְּמִנְחָתוֹ שֶׁל קַיִּן
אֲשֶׁר דָּמִים צוֹעֲקִים אֵלָיו
מִן הָאֲדָמָה.