1 |
|
|
יהודית יקירתי,
מציאות? דימיון? כמו לקחת אותי לעולם שמעבר למציאות. עולם שנע בין זכרונות וחלומות. הייתה לי ההרגשה שאני בסרט של וולט דיסני משנותיו הראשונות. הצבעים היפים, המוסיקה הרומנטית ונסיכות והנסיכים עם הפרצופים יפי המראה. הפכת את הזיכרון שלך לשיר ילדים בשביל מבוגרים.
שלומית ההופכת לסלומה, הצימאון ההופך לסימאון. ובו בזמן במיטבח, המסבחה נחרזת על חוט משי. ברקיע, הירח הופך לפנינים. ושוב במטבח
רַק יָדֶיהָ הַגְּרוּמוֹת
נֶאֱנָחוֹת בֵּין
פְּנִינָה לִפְנִינָה.
קסם לי שירך הקצר.
אף שרה קראה והוקסמה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
yuval shir |
|
|
|
|
תודה ידידיי היקרים, שיר יובל ושרה
השיר הזה הוא נצחון החיים על מוגבלות האדם. "סלומה"-בערבית "סאלם", בפינית "סלומה"-שלום
ואתה לקחת את השם והפכת לשלומית שפירושו שלום עם הסביבה ברובד הגלוי . שלום עם עולמה ברובד הסמוי. מתוך השלום הזה יוצאת סלומה אל המוכר לה דרך חרוזי המסבחה.
המסבחה בשיר הם חרוזי התפילה. ואתה הלכת לגרגירי החומוס הנקראים בערבית מְסַבָּחָה כתוב אותו דבר אך הצליל שונה. המסבחה- הוא מאכל ערבי עשוי גרגרי חומוס מבושלים בתערובת של טחינה, מיץ לימון, שמן, פלפל ושום. לא פלא שהגעת למטבח. המסבחה שלי היא מחרוזת שכל חרוז מסמל תפילה אחת מהקוראן המוסלמי. למי שאין עיניים לראות האמונה סוללת לו את הדרך להתגבר על מוגבלותו. זה הנצחון של סלומה להשחיל חרוזי תפילה באמצעות ידיה הגרומות ולא באמצעות עיניה שלא רואות.
תודה לפירוש המעניין שהבאתם
יום נעים
יהודית |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן |
|