הלוויה לליבי
אני חשה שאני מתפרקת,
לחתיכות קטנות אני מתחלקת.
פעולותיי מכאניות,כמו רובוט בפעולה.
אני מוגבלת בין תנועה לתנועה.
אני רוצה לעשות הלוויה לליבי,
איננו עוד,הוא כבר לא איתי.
נשמתי יצאה,ברחובות בודדה,
הלכתי ממנה,אני כבר לא איתה.
אני מספידה אותך,יקירי,
וכל מה שקשור בך- עבר מן העולם עבורי.
אני גוף בלי נשמה,
השתמשת בי,הסרת את אריזת המתנה,
נשארתי המסגרת,ללא התמונה.
