שבוע שלם שגעו לנו את המוח,
לא נתנו להימלט, ולא נתנו לשכוח.
בערוץ 2 ,באמצע כל הסרטים,
במהדורות חדשות ,
כל כמה דקות,
הפסקות מעצבנות,
לפרסומות .
בין הפרסומות לקרמים ולאבקות,
לחיתולים למרקים, לסלולאריים ולמשקאות,
חזרו ופמפמו על תוכנית מיוחדת,
רק בישראל, עם כוכבי "זהו זה", ו"ארץ נהדרת,.
אפילו אותנו הצליחו לשכנע, לחזור בזמן הביתה ,
להיות מוכנים בשעת ה-ש לצפות בחוויה .
למרות שיכולנו לוותר ולסגור את המקלט,
ועל נפשנו להימלט,
כבר לאחר כמה דקות ראשונות,
כשהבנו כי התוכנית ממש מביישת,
את עושיה,
את משתתפיה
ואת צופיה.
נשארנו עד הסוף כדי לראות
אולי בכל זאת,
תהיה איזו הברקה,
איזו בדיחה טובה,
אולי איזו סיבה קטנה
למתן את האכזבה .
בקטע על שמעון פרס
כתבת צרחנית
משדרת רשמים לתוכנית ,
"אנחנו בנאום של שמעון פרנס
לרגל 40 שנות טלוויזיה
הוא מאד הזדקן מאז הטברנה "
שמעון אומר
"באתי לכאן לתת כבוד לטלוויזיה , ששנתה את חיינו ,
עד להמצאת הטלוויזיה אני ורעייתי נהנינו מחיי חברה תוססים,
אבל מאז הטלוויזיה משהו השתנה
רעייתי סרבה לצאת מהבית
שלחה אותי לכל מקום
נשארה מחוברת לטלוויזיה כמו סוניה סטיישין"
בקטע " לימור בלימוזינה,"
אורנה(לימור) אומרת בקול מתחנחן
"בארי עושה לי מסאג בירמוק
בארי יותר נמוך"
בדואט של מריאנו ומרגול
מרגול אומרת
"אם אני שמה עליו את היד רחאת עליו"
לימור אומרת
"מרגול כנסי בו לא ראינו דם "
במקום להראות מבחר קטעים מצחיקים ,
מתוכניות "זהו זה" ו,ארץ נהדרת" ומערוץ הילדים.
כזה גיבוב מילים ,
כל כך הרבה שטויות וצחקוקים.
צאן הברזל של תרבותנו,-- הכוכבים,
נראו כל כך שחוקים ומסכנים.
גם הם רוצים להתפרנס ומבינים,
כי אי אפשר לסרב למפיקים.
בחשבון הבנק אפשר להפקיד רק צ'קים וכספים,
לא מספיק להיות מוכשרים ומוצלחים.
ישבנו עם כל הכוונות הטובות
להעביר ערב מענג, ליהנות .
אני משוכנעת כי יש אתנו עוד הרבה צופים,
שרוצים לצעוק בקולות עצובים ,חזקים,
מה קורה כאן, האם אינכם רואים,?
המלכים ערומים ,המלכים ערומים.
הפסיקו לגרור אותנו כל כך נמוך, לנקודות אל חזור,
התחילו קצת להעלות רמה, אל תשאירו אותנו עמוק בבור .