ושתי פורשת מהמשחק, וזה סופי

פורים יוצר שמחה וסקנדלים בכל המערכות, וזה כולל את ושתי המטריפה, מלכת הנסיכות, היא עמדה אחת נגד מאה, וגמרה את כולם, כי אין עליה, והגיעה השאלה האחרונה - שאלת המיליון, ומלכת הטריוויה המטריפה איימה לפרוש בגאווה ובגאון, כל הכתבים נראו דרוכים והכינו כותרת, והגברת ושתי נראתה חושנית ואפילו נסערת, כתב ערוץ 2 דיווח : "מלכת הטריוויה פורשת - וזה כבר ריאלי ומבחינת המלכות זה בכלל לא טריוויאלי". בערוץ 10 נראה ירון לונדון בהלם טוטאלי "האם אין סיכוי גברת ושתי לשינוי קולוסאלי?", וינון מגל העדין מערוץ 1 התייפח - "אבל למה, למה אולי תתרצי לחזור אם אכתוב לך איזו מקאמה?". ובערוצי הלוויין ניסו לשנות והזיזו את הצלחת של מתקן השיגור המרכזי, צלחת מאיימת ומפחידה, בעצם הצלחת היחידה, אבל מכל הסיקור על ושתי יצאה להם... דווקא חידה, אז כחיל חילוץ הביאו את אמנון לוי המפחיד ואפילו את רפי גינת המאיים, אבל ושתי אמרה, "לא רוצה מיליון, ואני גם אקיים", חזקה וחצופה - אחת נגד מאה , וכל פניה פני תנשמת לא נושמת, והיא עקשנית ומאיימת, לא רוצה להתרצות לשאלה האחרונה המסיימת, והמלך ברוב כעסו נראה כמו מרוגז וגם מרגיז, "זו המשימה האחרונה שלך, ושתי ואת תשירי ותרקדי לנו את הריקוד החושפני של גריז, אני אהיה ג'ון טרוולטה ואת אוליביה ניוטון ג'ון ואת תגיעי בריקוד מטריף ישר למיליון", וחרבונא המשרת שלו נמרח על ושתי ממש מריחה, "נו, באמת אני אכתוב לך אחלה ברכה, נהפוך אותך לכוכבת נולדת, וניתן הוראה שתהיי פיבוריט בכל מקלדת". אבל ושתי שורפת חזיות ויוצאת למאבק של נשים, ואומרת בקול אסרטיבי, קצת צרוד אבל מקסים, "לא רבותי, הפגנתי ידע, הפגנתי אישיות ואני לא הולכת להיות לכם מלכת הסטריאוטיפ של הנשיות ... אני מוכנה לכתוב לכולכם חרוזים, ושירים קבל עם ועדה, ואפילו לחבר לכם קינה אבודה, אם המקלדת לצערי אינה מקלידה, אבל אין, לא יהיה ריקוד חושפני ואין עוד מכירה של הגוף, תראו אותי לעומק, לנפשי, כי הכל בי שקוף לא אהיה לכם שפחה נולדת או שפחה נרמסת, ולא תעשו ממני אסקופה נדרסת, או שאני מלכה אמיתית, או שאני מצפצפת ומוותרת על הכתר והשרביט עדיף לי להיחשב לחכמה כשרונית ובעלת דמיון מאשר להיות סחבה שלכם עם צ'ק של מיליון...".. כסופר החצר, עמדתי נפעם ובאמת הבנתי הבנתי שהפעם הכתיבה אבודה חייבים למצוא נוסח שיתאים לשיר פרידה כן, ידידיי האחשדרפנים, אין מה לעשות, זו פרידה שהיא אם כל הפרידות, הפעם אנו נפרדים מסלבריטאית צמרת, מלכת מדורי הרכילות שהפכה ללוחמת נשית שלא נשברת- ואני כבר רואה את ישראל היום, ואת מעריב , וגם את הארץ וידיעות, איך ישראל החדשה אינה מאמינה בדמעות? המנחה עמד שם נכלם, אחת נגד מאה הפכה לאחת נגד כל העולם, בשקט בשקט תלתה ושתי את הנעליים והצהירה לתקשורת בקול נרגש: "מיציתי את הסלבריטאות, ועכשיו אני מחפשת הצלחה במגרש חדש". לרגע שפשפתי עיניי, ואחר כך אמרתי לעצמי, וקצת בקול: "ממש אשת חיל יודעת לפרוש בשיא, וגם עושה זאת בסטייל ובשם חצר המלכות לחשתי לה : "סוף סוף שברת את הקרח, הגשמת לי חלום לאן שתלכי ושתי, איתך אלך ולכל מקום", והמלך הנרעש התעשת לרגע ושלח ברכת מלכים: "אני בטוח שתצליחי ליישם בדרכך - את מפת הדרכים ".... וכל סיעות הקואליציה התאחדו יחד והכריזו שצריך לשימור על הכיוון, ומצליפי הסיעות צעקו : "זו הצבעת אמון, לשמור על האחדות: ושתי לא תהיה סיבה לפירוק השותפות". ויושבת-ראש הכנסת נראתה לרגע כמו נשיאה, והשמיעה בקול מלכותי את הברכה הנפלאה: "תמיד צריך לחתור לאחדות לאומית, והגברת ושתי היא סמל לשלמות עולמית... יש לך את זה, ושתי' לה בכל החושים ואם אוכל אשלב אותך בחגיגות השישים, ועכשיו זה יצליח לך עם אישיותך הכריזמטית ועם קצת הומור וחרוזים, את תעצבי לך אישיות חריזמטית... אם תהיי לך שאלה, ושתי'לה מתוקה אל תשכחי שיש לך חברה כאן בכנסת בלשכה, תמיד תזכרי שיש לך כאן יושבת-ראש מתוקה, ממש חברה טלפונית לשעות מצוקה, ואם הקושי יוצא מן הכלל יש פה לשכה שזוכרת ויש גם קהל ואם הגעת לאיזה שדה מוקשים פשוט תבקשי גלגל הצלה : חמישים חמישים".... ושר התעסוקה לחש לה כשהוא יוצא קצת מן הכלים: "הקריירה רק מתחילה , ושתי, ויש לך מגוון תוכניות בלווין ובכבלים, ואת עוד תנצחי את כולם ...וגם את הכללים, אם רק תרצי, את תקימי לך מפלגה משלך, ואפילו מפלגת צדק ותמורות", כאן מיהרה יושבת-ראש הכנסת הזריזה - ומיד לחשה וגם רמזה: "ואז אולי נהיה גם שותפות".... ברגע זה נשמע הגונג, צליל של אנייה מפליגה ומוצקה, הנה ושתי מרימה שולי שמלתה לפנות דרכה, וברגע דרמטי זה - רץ אחריה החשב הכללי: "אני רוצה לפרט לך כללי פרישה וכללים לעת מצוקה: ושתי, תיזהרי שהמלך לא יתפור לך מכרז או עסקת נדל"ן, וקחי בחשבון שבמס הכנסה מחכים לחשבונית מכל קבלן, ותיזהרי , תיזהרי, שהיושבת-ראש לא תעתיק ממך תסרוקות, שמתאמת חגיגות השישים לא תגנוב ממך את התוכניות, היזהרי ושתי, שלא יזרקו אותך מהמדרגות כשיהיה כאן ניקוי חמץ או ניקוי כללי, תראי איך מחקו לחלוטין חשב כללי".... וכשוושתי כבר עלתה על כבש המטוס לחופשת מנוחה כיסיתי אותה בגלימה האמיתית, גלימת המלוכה, ונתתי לה טיפ אחרון, מסופר חצר שהוא גם סופר צללים: "ראי ושתי'לה, יש גם באגים ויש גם מכשולים, והם לפעמים בבודדת או בצרורות, אבל את עם היושרה והאמת, תצליחי יותר מכל האחרות - - אנחנו מאמינים שתעברי הכל חזק וגם מהיר, במשטר נשיאותי את התקווה לכל העיר - ויש סיכוי שעוד נראה אותך מנצחת את השיטה מוכיחה שאפשר להגיע לפסגה לא בכניעה ובטח לא דרך המיטה. וזכרי אותי, את סופר החצר, אולי עוד תמצאי לי איזה תפקיד מאתגר, ואל תשכחי, מלכתי האבודה, שכאן גדלת, כאן צמחת, וכאן כתבתי לך כל בוקר שיר- וכאן קיבלת ממני סודות לעת סגריר... שמרי על עצמך כשאת במצר או על הגשר, ותמיד תזכרי שצריך לשמור על קשר, ואם אכן תעשי זאת, ואת תעשי זאת, נו, בבקשה, אני אכתוב לך את מגילת ושתי החדשה...