זכר האחד במאי 1884 חרות בלבנו;
דמם של הרוגי היום ההוא לעולם לא יישכח.
אודם דגלי המהפכה הם הגַלעֵד ללוחמים למען החופש;
מלחמת-המעמדות – כוחה יגאה ויפרח.
הגיבורים שדמם נשפך לא לשווא את דמם הגירו;
לא לשווא נַחְשוֹלֵי המַאֳבָק יִתְּנַחְשֵל.
הקרב המכריע, עתו עוד לא הפציעה;
אך רוחנו אלַ שַפֵל!
הם הובילו לקרב על אף שלא שווה היה הכוח;
הם נרצחו ונפלו חלל.
אך עוז-רוחם היה לנו לתמרור דרך;
המאבק עודנו לא חדל.
באוקטובר 1917 בקרבות המהפכה
שמם הוביל קדימה.
חרף כל השגיאות שנשגו
הרעיון הסוציאליסטי לא יָבַש.
ונצואלה, קובה, בוליביה...
ריצת-השליחים נמשכת.
כוח-המאבק לא תש.
פועלי העולם את תנופת-הקרב יובילו;
רק הם מסוגלים על אי-הצדק לגבור.
הם ינצחו ויכו ברשע;
ידם את יד ההון תשבור!