1 |
|
אהבתי |
|
שושנה ויג | 4/11/08 15:21 |
|
|
אורנה, אהבתי את הביצוע שלך למקורות, הפמיניזציה של האמירה מקבלת אצלך אמירה חדשה.
יפה ומתנגן מרשים.
שושנה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שושנה ויג |
|
|
|
|
תודה, שושנה. אני מתייחסת אל הצוים שבתורה כאילו הם נכתבו אישית עבורי, ואני חייבת לקיים אותם. זה נותן לי הרבה כוח.
גם את שפת התפילות שאני מתפללת אני משנה. בכל מקום שכתוב בלשון זכר, אני אומרת לשון נקבה, ומכוונת שהדברים אמורים עלי. כך אני מתחברת לגמרי לנאמר בתורה ובתפילות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
2 |
|
|
מה שיר זה אשר אנכי שומע?
ומה צליל זר זה אשר אנכי קורא?
ולא כשירי רבי יהודה בן גיאת, בלב חקוקים.
ולא כשירי רבי משה בן עזרא, מזקקים.
ולא כשירי רבי משה בן ששת, לנפש דבוקים.
ולא כשירי בן תבאן, חשוקים.
ולא כשירי רבי דוד בן בקודה, דולקים.
ולא כשירי בן ראובן מצבא רום, עשוקים.
ולא כשירי רבי אברהם אלחריזי, מוצקים.
ולא כשירי רבי יוסף בן סהל, מזן אל זן מפיקים.
ולא כשירי רבי אברהם בן עזרא, בהירים בשחקים.
ולא כשירי בן אלמעלם, בזהב החשק מחשקים.
ולא כשירי בן ברזל, לכל צואר ענקים.
ולא כשירי בן צדיק נאמנים צדיקים.
ולא כשירי ר' יהודה הלוי, מדבש מתוקים.
אנשי לבב שמעו לי. ופערו פיכם למלקוש שכלי. כי אני אתיר לכם כל חתום. ואפתח לכם כל סתום. והמשוררים אשר זכרתם, ועל סודם חקרתם.
דעו כי השיר המעלה. אשר הוא בפנינים ממלה. ובכתם אופיר לא יסלה. ירווך בטל אורות. כאילו הגביעים הם רקיעים. והיין בתוכם כברקים. תמיד יתן בכוס עינו ויתהלך במישרין. ומיליו צחים וזכים. לחים ורכים. גאון הרעב מדכים. גאוותו בשוט לשון מכים. והיה בתוך הקרואים.
אלה הצאן האובדים והתועים. הגידה לי איפה הם רועים?
ועל מה הם מדברים. ואי זה ענין הם מספרים? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
kunin |
|