מוישלה הולצברג

מוֹיְשָׁלֶה, מִן הַמַּיִם הַזַּכִּים מָשׁוּ אוֹתְךָ גַּבְרִיאֵל וְרִבְקָה, קָרְאוּ לְךּ משֶׁה כִּי מִן הַטּוֹהַר מָשוּ תֻּמָּתְךָ. מוֹיְשָׁלֶה, גַּבְרִיאֵל וְרִבְקָה יָצְאוּ אֶל אַחִיהֶם לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹתָם וּבְשָׁרָם לָבַש רִמָּה וְתוֹפֶת. מוֹיְשָׁלֶה, בְּשִׁמְךָ אֶקְרָא בְּגָרוֹן בְּשׁוֹפָר אָרִים קוֹלִי וְאמַר לֶאֱלוֹהַי - מַה אֱנוֹשׁ כִּ תְּגַדְלֵנוּ וְכִי תָּשִית אֵלָיו לִבְּךָ עֵת נָתַתָּ בִּידֵי חַיּוֹת אָדָם בְּמוֹמְבַּאי לְהַלְבִּישׁ בְּשָׁרוֹ רִמָּה וְתוֹפֶת לָתֵת בְּשַׁר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ לִשְׁפּוֹךְ דָּמָם כַּמַּיִם וּלְהַשְׁאִיר אֶת מוֹיְשָׁלֶה יָתוֹם.