בסופו של אחד מִימֵי המחר
שאחר-כך נקרא לו "סופו של דָּבָר"
נִמצא מקום טוב אי-שם בַּמִּדְבָּר
לקבור את אחרון אויבינו
וּכְשֶׁנֵרָגַע באותו הַמִּדְבָּר
שֶׁיש הקוראים לו "מִדְבָּר שִׁכְחָה"
נחפש לנו ארץ חיים חדשה
שאין בה חשש מכדור בגב
בָּהּ נוכל לחגוג כול עוֹנָה ועונה
מפריחת החצב עד קמילת חַמָּנִית
וחוזר חלילה בְּוַלְס מהיר
את חיינו החדשים –
רק מי שחווה על עורפו וגבו
נִסיונות התנקשות חוזרים בחייו
יכול להבין את הקָם יום-יום
לחגוג את סופו של אחרון אויביו
אויבים שׁאַיְבוּ לו מתוך צרות-עין
מתוך קִנְאָה מתוך נחיתות
מתוך קוצר-יד מתוך קוצר-זין
עד שאבדו היכן שאבדו –
ואנו בארץ חיים חדשה
נעשה אהבה בכול הצורות
ונרקוד ונצחק וכמעט לא נזכור
שפעם חטפנו כדור בגב –
בסופו של דבר של סופו של דבר
כשיגיע זמננו לומר שלום
אחרון לכול אהובינו – נִפָּרֵד
תוך כדי וַלְס מהיר שאחריו
נִידּוֹם.