אִם אָכֵן הָיָה שִׁלְשׁוֹם הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי
- הַיּוֹם שֶׁל בְּרִיאָתֵנוּ,
וְאִם הָיָה אֶתְמוֹל, יוֹם הַשַּׁבָּת,
שֶׁבּוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ בּוֹרְאֵנוּ,
- הָיָה גַּם מוֹעֵד בַּגְרוּתֵנוּ
וְהַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ עַל דַּעְתֵּנוּ,
- כִּי אָז הַיּוֹם, יוֹם רִאשׁוֹן,
מִזְּרִיחַת הַחַמָּה וְעַד עֵת שְׁקִיעָתָהּ,
הִנּוֹ הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן
לִשְׁאֵרִית זְמַן-חַיֵּינוּ.
וּמָחָר יִהְיֶה כְּבָר יוֹם מְאֻחָר מִדַּי עֲבוּרֵנוּ,
שֶׁכֵּן הוּא יִהְיֶה כְּבָר זְמַן זִקְנָתֵנוּ
וְלֹא עוֹד יוֹם שֶׁל בֵּינְתַיִם
וְלֹא סְתָם יוֹם-בֵּינַיִם,
אֶלָּא הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי מוֹתֵנוּ,
יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁנָּמוּת לַמָּחֳרָת,
- בְּיוֹם הַמָּחֳרָתַיִם.
