עָשׁוֹר שְׁמִינִי
יָצָא לְדַרְכּוֹ בְּחַיַּי
צָרַר תְּבוּסָתִי בְּצִקְלוֹנִי,
עִם
לָשׁוֹן כְּבוּיָה
וְרֶגֶל כְּבֵדָה
הִמְרִיא
אֶל הֶהָרִים
אֲשֶׁר בִּקְצֵה אֶרֶץ הַחַיִּים
עַל פְּנֵי הַדְּמָמָה
בָּאָרֶץ שֶׁנָּתְנוּ לְהוֹרַי
בָּאָרֶץ שֶׁלּא הָיְתָה לִי אֲחוּזָה
בָּאָרֶץ שֶׁמָּעֲלָה
בִּי יִצְחַק וּבַאֲחִי יִשְׁמָעֵאל
בְּנֵי
אַבְרָהָם אֲבִינוּ -
בְּאֶרֶץ עוֹקֶדֶת
אוֹתִי
בְּמַאֲכֶלֶת אֶל מוּל פְּנֵי הָעַיִט
וְאֶת אַחִי
בְּחֵמַת מַיִם אֶל מוּל פְּנֵי הַצָּמָא.