להלן ברפרוף קל עד לא כבד קליל ומן הזיכרון הארוך והקצרצר בלבד, ההוכחה הלשונית הגיונית הניצחת, מן המקורות היהודיים העבריים החדשים והקדומים יחדיו – שבורא העולם ובוראם של כל העולמות כולם הוא ברוך וברוך (הוא) שמו.
ברוך השם – יש בורא לעולם, יש בורא עולם יתברך שמו, ברוך הוא – ברוך שמו וברוך שם כבודו. ו... נתנני במדבר – היה ליבי חֱמַרַמַר, וקרא זה אל זה ואמר: שמחת תורה – יש יש. שמחת רִינָה – יש יש. שמחת גִּילָהּ – יש יש. שמחת דִּיצָה – יש יש, שמחת אוֹרָה – יש יש. אדיר כבודו, וכבודו – כבודו, עוז נתן.
ואם נוסיף לזה את צָהֲלָה וְחֶדְוָוה יש לנו כאן באגבית מלומדת ומנומקת מהמקורות הפיוטיים היהודיים שישה שמות שמחים לאישה יהודייה עברייה – רק לא חזיתית עניינית חס וחלילה אלוהים ישמור, בשמה המפורש של התורה (הגברית) הקדושה והמהוללה.