הַסּוֹדוֹת הַשּוֹפְעִים
צְנוּעִים בְּצֶבַע צֵל
מִתְגָּרִים בַּמּוֹתְחִים
עֵינֵי כָּל מִסְתַּכֵּל
רַעֲנָן הוּא כּוֹח
תּוֹסֵס וּמְלַבְלֵב
אֵין לְאָן לִבְרוֹחַ
בּוֹלֵט וּמְשַׁלְהֵב
אַךְ מִשֶּׁגִּלִּיתִי
רָזֵי הַמַּמְלָכָה
הוּפְתַּעְתִי עוֹד לִמְצוֹא
אֶת הָאֱמֶת פְּשּׁוּטָה
בְּתַחֲרוּת בַּת-עַיִן
אִשָּׁה וְנַעֲרָה
סוֹמֶק בְּשֵׁלוּתֵךְ
גּוֹבֵר עַל כָּל רִיבָה