ביבי, חשדן בכל הלב:
בכל סבתא הוא רוֹאֶה - זאב.
הוֹדֵר במִצְוָה של חנופה,
שהיא: "הדרת פני כיפה"!
לאיש איננו מאמין
בין משמאל, בין מימין.
במינויים לשם כיבוד
עבר כל גבול של האבסורד:
עֵרֶב סגנים ושריהם -
כולם קמים על יוצריהם -
על אף ריפוד בכירי העם,
יש שלא באו על שָׂבְעָם.
אף שמונו כבר לשרים,
עֻטְּרוּ עטרת של זֵרִים,
לא נרגעה תַּאֲוָתָם,
ובמיוחד תָּאֵב - כבודם.
ולא על סמך תכונה נאה -
רק פגיעתם, מאד רעה,
בהברקה, ממש מוצלחת,
נִטְרֵל כך ביבי את הַפַּחַת:
יהיו חברי ה"קבינט" -
בגין, ברק, לנדאו, איווט,
יעלון, ישי ומרידור,
כולם יחדיו, מופת הדור.
היכן לקחו השם לתת
לזה הפורום: "קבינט"? -
חדר קטן וטוב מוחבא
שמו בעברית - הרי - "קוּבָּה".
וּלְקוּבָּת ה"שְׁבִּיבִּיָה"
כבר יש לי שֵׁם: "קוּבִּיבִּיָה" -
להם ניתנה דעה של על
בכל סוגיה הרת גורל.
ויום אחד, אויה, אומלל,
מונו "שומרי המאהל",
כשבעלי המפתחות
יצאו לאפטר - בתפוצות;
בעוד משט טורקי חצוף
לחוף עזה יצא לצוף,
והשומרים - כמו שומרים,
עם נשק אך בלי כדורים -
נמים היו בעת אירוע.
להם, על כן, כלום לא ידוע.
כיוון שדבר אינם יודעים,
הם "הבלתי משוחדים"
והם ימליצו מה צורה
לוועדה של חקירה
שהעולם, מקיר לקיר,
תובע, שהכל תסביר.
על זאת, שַׁקְלָא וגם טַרְיָא,
ישבו חברי קוּבִּיבִּיָה.
כל יום סוכם באנחות,
והחלטה - תשובה לדחות.
כך עשרה ימים עוברים,
ראש ממשלה בין מֵצָּרִים
כשהעולם כולו תובע,
מִשְׁבִּיבִּיָה - כלום אינו שומע,
והוא על כן, בלא חֶמְדָּה,
אולץ לקבוע ועדה
שבראשה - יש הגיון:
מי שהיה שופט עליון.
וּשְּׁבִּיבִּיָה? - עוד בְּשֶׁלָּהּ:
ומתייחסת בשלילה:
"חקירה"? זה "חאקי - רע!"
ופה אחד הם מתנגדים
כי ייחקרו לובשי מדים.
אִישֵׁי עולם, בפה אחד,
תוהים כיצד נלכד משט
עם כוונות כל כך טובות
ועם... כל כך הרבה גופות?
לא מותירים הם שום ברירה,
רק ועדה של חקירה
אשר ארגון האו"ם יקים
והיא תבדוק כל הצדדים
גם אזרחים, גם קלגסים -
לא תשא לאיש פנים.
עוד טרם פגה מצוקה
מימות " עופרת יצוקה",
ודחייה של חקירה
תוסיף נדבך של עוד צרה.
כי גולדסטונים עוד ימצאו
שאת אוזנינו ירצעו,
שוב ניוותר בתחתונינו
כשידינו על ראשינו.
יש בעולם צביעות ושקר,
יודעים, בלי לערוך שום סקר,
ואם לזאת לא ניערך
הרי נשוב ונסתבך.
כל מי שמצנפתו נאה,
לא עשויה היא מֵחֶמְאָה,
או אין מצחו מוכתם בנמש
אינו פוחד מאור השמש!
והאמת, אף אם מרה
טובה היא מכל שקר רע. |