אוֹסְטְרַלְיָה כְּבָר אֵינֶנָּה עוֹד מַה שֶּׁהָיְתָה
לִפְנֵי מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים מִילְיוֹן שָׁנָה:
קָצֶה שֶׁל יַבָּשָׁה דְּרוֹמִית-קְדוּמָה,
שֶׁהִשְׂתָּרְעָה מֵהֹדוּ-כּוּשׁ עַד אַַרְגֶּנְטִינָה,
קָצֶה לְיַבָּשָׁה קְדוּמָה בְּשֵׁם גּוֹנְדְוָאנָה.
לַמְרוֹת שֶׁאֵין עַכְשָׁו וְלֹא הָיָה לָהּ
שׁוּם אִישׁ אֲשֶׁר יָעִיד כֵּיצָד וְאָנָה
שָקְעָה-טָבְעָה בַּיָּם הַיַּבָּשָׁה גּוֹנְדְוָאנָה,
אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁבֵּין הַשְׁאָר נִשְׁאַר מִמֶּנָּה
אִי-יַבָּשָׁה, אֲשֶׁר נִקְרָא אוֹסְטְרַלְיָה.
עַתָּה, מַה שֶׁנּוֹתָר לָהּ לְאוֹסְטְרַלְיָה
זֶה רַק לִשְׁמֹעַ אֶת מִזְמוֹר הַהַלְלוּיָה,
אֲשֶׁר אוֹתו שׁוֹמְעִים גַּם אָנוּ, מִיָּמִים-יָמִימָה,
מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם, אֲשֶׁר זוֹעֵף מֵאָז כִּמְעַט יוֹם-יוֹם
עַל שֶׁתָּמִיד אֵינוֹ מָלֵא עַד תֹּם.