בצומת הרחובות

1 מָוֶת מָוֶת אַל תָּמוּת כמו קפה שחור בין לֶחֶם אחיד לִגבינת קוטג' לבָנָה על השֻלחן לַאֲרוחת הבֹּקֶר כוס חלב של תנובה בין שַיִש לְכיור פתיתי קורנפלקס בַּקערה. 2 מָוֶת מָוֶת אַל תָּמוּת כמו פסנתר בַּבַּיִת של שוֹפֶּן בין גבינת מוצַרט לִפְרִילִי בְּטַעַם אננס גְביע יוגורט לָבָן פרוסת לחם שחור סימפוניה של ריחות קיץ. 3 מָוֶת מָוֶת אַל תָּמוּת בין קרון לַרכבת הקַלָּה בין שִמְשָה לְחלון זכוכית בְּצֹמֶת הרחובות יפו עֵץ החיים בין עכבר לְמִקלדת מסך שחור יורד פותח צֹהַר אל הבדידות בְּבית הקפה. 4 מָוֶת מָוֶת אַל תָּמוּת בין מחוג לְשעון דיגיטלי בין שעון קיץ לִשְעון הצל הבָּהִיר בין שְעון החול לִשְאון החול האוזל כמו רעם הבדידות בְּים סגריר. 5 מָוֶת מָוֶת אַל תָּמוּת כמו הר בְּהר הַלֹּא הַלֹּא מְנֻחוֹת מָה חולמים הצְבָאִים בְּעֵמֶק הצְבָעים האָפֹר בְּצֵל הֲזָיות עץ הזַיִת. 6 מָוֶת מָוֶת אַל תָּמוּת על ספסל בגן העיר במקום בו האמנות והיופי נפגשים כרעם בהיר בים סגריר להרים את רצפת השירים להנמיך את תקרת השירים מתחת לשלחן מאחורי הספסל בגינה.