חֶמְאָה

באתי אליה בשארית כוחותיי אחרי שעמדתי לגמרי לבד ימים רבים מול רוֹעַ מוּעָד שניסה שוב ושוב לקפד את חיי והיא פתחה לפניי כל מה שאישה יכולה לפתוח כשהיא רוצה ונתנה לי חלב ונתנה לי דבש ואפילו ליקקה את פצעיי כל זה בעת שנָעֲלָה מול רבים שֶׁחִזְּרוּ אחריה חזוֹר וחַזֵּר גם את גופה וגם את נפשה בלי לתת להם שום הסברים כל זה בו בזמן שכידוע לא היה מי שראה את פניה ועלה בידו לא להשתגע או לפחות להישאר רגוע כי מִי גם אִם הוא איש-זין עשוי לִבְלִי חָת לא נפל אז בבת-אחת על פניו לרגליה גם מבלי שזכה לראותה במלואה מעורטלת מכל סְיָג ומוכנה ומזומנה להיפתח מכל צדדיה ואין טעם לשאול מה סוד כוחי כי אני עצמי לא יודע איך הצלחתי אז לְהַיְשִׁיר אליה מבט הגיוני שאולי בזכותו פתחה לרווחה כל מה שהיה בכוחה לפתוח כדי שאוכל לבוא לתוכה כשכמעט תַּמְתִי לִגְוועַ... כך אני שהייתי בקושי חי באתי והתאוששתי דַּיִּי לִבחוש ולבחוש בה (בהסכמה) עד שהפכה תחתיי לחמאה.