כשרגלייך נחשפו לפניי לראשונה
ניחשתי מיד שביניהן עוברת הדרך
אל המקום שבו אלוהים אמור לשכון
וניחשתי נכון! הניחוש הבא היה
שכל מקום שבו כף רגלךְ תדרוך
יהפוך בִּן-רגע לקדוש
כמו נס הסנה הבוער
וכמו נס חומות יריחו
וכך יִזָּכֵר
זו הסיבה שבלי לחשוב פעמיים
הִשַּלְתִּי את נעליי מעל רגליי
וְשֶׁללא דיחוי המשכתי לְהַשִּיל מעליי
עוד ועוד דברים חיצוניים
עד שעמדתי לפנייך עֵירוֹם ויחף
מחכה ומחכה מוכן ומזומן
זמן שנִרְאָה על-אנושי לנס הבא
ומי שידע אותךְ יודע שהיה שווה
לחכות –
