1 |
|
|
קוי אור נוסקים לשמים,נעלמים( נ' בפתח ע' בחטף פתח)אל ענני הנוצה,אשר יספרו לנו בכתב ,כמו לכתוב על המים,איך וכיצד מונצחים חלקיקי הזמן אשר עברו כבר לאי-שם.
באופק סירות דייגים בודדות,מחכות ומצפות ,למי למי ולמי? הרי הזמן חלף עבר והכעס הפנימי מפעפע בתוך פנימה ,נו איך הזמן עבר ואת/ה עדיין בודד/ה ,לא "נערה רותי המחכה באלה החופים" אלה בתוך המים ,הזמן חולף כמו ריח במהירות האור,
ועם כל גל וגל מתמוסס לו קצפו של הזמן,עם כל גל וגל.
נו , אז תעשי משהו עלי על הגל ושובי מהים עם שתי רגליים על הקרקע,מה שהיה היה ,עכשיו את תלכי לממש דברים שבעבר חלמת עליהם אחרת תשארי כמו סירה עגונה בים ויש אשר הים יסער ואת בדד.יאללה "לא טוב היות האדם לבדו",לך וגם לך ,ראו בטוב וממשו את משאלותיכם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רמי דקל |
|