נשביתי בקסמה
בחיוכה הקורן
בעיניה המלוכסנות
קטנה מיניאטורית.
שיערה שחור חלק, אסוף בגומייה
כנערה הייתה
על-אף שלושים שנותיה.
עצמות לחייה מעודנות
שפתיה מחוטבות
תמיד שמחה לקראתי
סבתא כינתה אותי.
כשיצאה לחופשה
לפגישה עם בעלה
פיזרה שערותיה, במיוחד התייפתה.
את שני ילדיה מאחור השאירה
בסין ארץ הולדתה הרחוקה.
סי-יו אצרה בלבה
את געגועיה לילדיה,
כשפג רישיון העבודה,
ימים זלגו דמעותיה
לראשונה שמעתיה בוכה/"אנחנו כמו משפחה" אמרה
בשפה הדלה משובשת ההגייה/והיא בעל כורחה שבה לארצה
געגועיה לא יודעים שובעה/דמותה בליבי חקוקה.
