הכל קרה כך פתאום
אף סוכנות ביון לא צפתה התקוממות, מהפכה.
כל שועי עולם ומנהיגיו
כרעו ברך השתחוו לפני המטורף.
הרי ראו נכחו בזה כל השנים
אף על-פי כן לכל גחמה שלו נענו,
גם אם מתחת שפמם גיחכו.
שמלותיו ההדורות הנוצצות
כובעיו המותאמים ללא דופי
על שיער ראשו "הצבוע" מונחים.
בעוד אזרחי ארצו בבלויי סחבות מתנהלים
כל הופעה הצגה בלבוש, במילה, בהלצה
והכל מקשיבים רב קשב
לנאומיו החלולים מרקב.
אל האוהל ממהרים להופיע, ל
כבוד המנהיג המזוויע,
הכל מודעים למעשיו המושחתים.
לצבירת הונו על חשבון אזרחים נחשלים,
אך בארות הנפט על הכל מכסים.
על שלטון העריצות פרס קיבל
לעמוד בראש מועצת זכויות האדם של האו"ם
מהתלה בטעם רע, איך נעשתה זו החרפה?
או"ם שמום כדברי בן-גוריון, כלום לא השתנה מאז ועד היום.
סוף-סוף התעשת העם הנדכא
ותובע להשליך את הרודן האכזר העריץ, מן המדינה.
