|
בא לסרט, שר לרבותיי, מה טוב לנזול, הן זה, זרם גבירותיי. עברנו כבר גם אוזן ואף אפרכסת, וספרדיה עתה לוחשת: אל לוצ'יה, מה טובה היא, ברכיה ימתקו, רכה וקשיחה היא, היא העד, היא הזמר, ניגר כמקופלת, יפית מחוללת, אל לוצ'יה, הכשרה, היא לונה, ירח, סוחף השדרה, לא זוחלת, אך שוחקת, מכנען אלי כנען, הבט איך נכנעת. בא לנוגה של כל לילותיי, ישמח הזמן, קורץ קסם אבותיי, חובק הצלב, שלוות האם הנה נגאלת, כשאביט בה אך שוב מחוללת. אל לוצ'יה, הידעת? סוחפת כל צער, שמחה שהגעת, היא רופא, הגלבוע, מוריק משמחה, צופה מגבוה, אל לוצ'יה, כמו קבעת, פגישה בלא שובע, אשר לא ידעת, היא רופא, כמו קנתה אור, וחיק נעוריה, לוחש: מחכה לו. אם רימוני, הנה אצא, לפשוט שוב מעלי את כל אשר תרצה, ולא תשאל: הייה נא לי אתה חתני, קוסמת מלחשת: אך הייה גינה לי. כמו לוצ'יה, אם ראית? לרגע ממש, מזכירה היא את ריטה, שוב העד, שוב הזמר, ניגר כמקופלת, יפית מחוללת, אל לוצ'יה, הידעת? סוחפת כל צער, שמחה שהגעת, כמו לוצ'יה, אל יופייה שוב, חזרת, הצבעת, זמר, ונכנעת. - מוקדש לנציגת ספרד לאירוויזיון 2011 לוצ'יה פרז בשירה Que me quiten lo bailao ("איש לא ייקח את שמחתי מן הרגע הזה").
|