הרעָב
רעֵב
לָרעָב
הצמָא
צמֵא
לצמָא
הצמָא
לַמלים
2
התהום
נפער
כמו
תמיהה
התִּמהון
נפער
כמו
תהום
קורא לַמִּלָּה.
3
פִּרְחֵי הרוע.
לָרוע אין פרחים.
4
פֶּרח הבדידות הוא פרח אַלְמָוֶת
5
כל עוד אני
צועק מַשְׁמַע אני
שותק מַשְׁמַע אני
צוחק מַשְׁמַע אני
חי
מַשְׁמַע אני
שָׁר. האִם
העצמות שרות בַּקבר?
6
ממָקום
לְמקום אין לי
מקום
מֵחָלל
לֶחָלל יש לי
חלל
נפער כמו אדמה
תהום אֶל
תהום קורא בואי צפור
בלימה
צפור בלי
מה
7
ממָקום
לְמקום אין לי
מקום
מֵחָלל
לֶחָלל יש לי
חלל
נפער כמו אדמה
פִּרְחֵי הַמַּה
פִּרְחֵי הדממה
פִּרחי אֻלַּי
צַב השעה בְּיַם המחר
בְּיַם אי הוַּדאוּת.
8
ממָקום
לְמקום אין לי
מקום
מֵחָלל
לֶחָלל יש לי
חלל
נפער כמו אדמה
פִּרְחֵי הַמַּה
פִּרְחֵי הדממה
פִּרחי אֻלַּי
המָּוֶת הוא פֶּרח
אַלְמָוֶת
9
ספל קפה.
הטוִיטר מְצַיֵּץ.
וַאֲני
ממהרת לִרְכֹּס
את כפתורֵי
הפחד של חֻלצתי
הכֵּהה עד
צואר.
בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.
10
אין עוד מלבדה.
אין עוד
מלבדֵך.
אין עוד מלבדי.
המלה
הבודדה.
כלב נובח
הערב.
גומעת ספל קפה
קר.
11
אין עוד מלבדה.
אין עוד
מלבדֵך.
אין עוד מלבדי.
המלה
הבודדה.
כלב נובח
הערב.
בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.
שותה ספל קפה
קר.
12
נִשְׁמַת אַפִּי
נִשְׁמַת אַפֵּךְ
נִשְׁמַת אַפָּהּ של
הבדידות.
הזכרון זורם בעורקֵי
השִכחה.
כלב נובח.
שותָה ספל קפה
קַר העֶרֶב.