הִתְגַּלּוּת

כשהִפְשַׁטְתְּ אֶת מִכְסֵה בשרך לראשונה אל מול פָּנַי תקפה אותי תחושת הדֶזָ'ה-ווּ כי כבר ראיתי אלוהים ואני חי כי כבר ראיתי לא רק סנה בוער ולא אוּכָּל ולא אוּכָּל ולא אוּכָּל עד שאוּכָּל ולא נותר מִזה מִלְּבַד כתם קטן של אֵפֶר קַר למרות כול זאת מאוד הופתעתי אז כמו מרַעַם עז ביום בהיר או כמו מרַעַשׁ-אדמה חסר-תקדים או כמו ברגע של איבוד בתולים כי גמירה מוחלטת כמו איתך כמו זו שבאה בעקבות אותו הֶפְשֵׁט אפשר לחוות רק פעם בחיים ולהשוות רק לבריאת עולם כן. כשהִפְשַׁטְתְּ את מכסה בשרך לראשונה אל מול פָּנַי הרגשתי שאני עוד פעם עֵד למַחֲזֵה שַׁדַּי הרגשתי שאני מוצף באור ועל סף מִן הבנה גדולה שאחריה העולם לא יחזור בשום פנים להיות מה שהיה הרגשתי שאני יודע מה הולך לקרות לפני שזה קרה וזה עמד לי על קצה הלשון אבל לפתע המילה חמקה ובמקומה נשארתי עם תחושה שלא באמת נִרְאָה לי מעולם מה שראיתי אינספור פעמים לאורך ולרוחב החיים – כול זה קרה לי בגללך או בזכותך או גם וגם כשהִפְשַׁטְתְּ את מכסה בשרך לראשונה אל מול פָּנַי אָז/שָׁם.