ביניש: מֵנִי, מָה עוֹשִׂים עִם סוֹלְבֶּרְג?
מֵנִי, קוּסְקוּס זֶה מִסֹּלֶת?
בּוֹא עִם עוּד וְעִם פִּיּוּט,
מְאֻתְגַּר-אֵירוֹפִּיּוּת,
עִם תְּכוּנָה שֶׁאֵיךְ נִקְרָא לָהּ,
מִזְרָחִי. בְּסֵדֶר?
מזוז: ווָאלָּה.
ביניש: מֵנִי, בּוֹא, הֵם מַפְרִיעִים לִי.
מֵנִי, בּוֹא, אַתָּה מַתְאִים לִי.
תְּחַפֵּשׂ גְּלִימָה מִגֶּ'רְבָּה
כִּי צָרִיךְ לְהֵעָזֵר בָּהּ.
יֵשׁ לְךָ אוּלַי תַּרְבּוּשׁ?
מזוז: אִם זֶה נֶגֶד הַכִּבּוּשׁ.
ביניש: מֵנִי, תִּכָּנֵס לַסְּצֶנָה.
תִּצְטַיֵּד בְּסִיר שֶׁל סְחֶנָה.
פָּלָשְׂתִּין זֶה בַּמִּזְרָח, לָא?
אָז אַתָּה נִרְאֶה לִי אַחְלָה.
סְלַח לִי, מֵנִי. יֵשׁ צְרָכִים.
אָז תִּהְיֶה לִי -
מזוז: - מִזְרָחִי.
