בס"ד
לד"ר ביל סיגל ז"ל
1
ביני
לבין העץ אין עץ
מִלים.
אף פעם לא.
ביני
לבין העץ אין עץ
אהבה.
אף פעם לא.
מֵרֹב
יער זֶהֻיּוֹת
לא
רֹאים עץ בודד בַּשַׁלֶכֶת
עץ מותי
המוּדָע והבלתי מוּדָע בהיר.
בדידותי לא לבד
אף פעם לא.
2
בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.
בַּבֹּקר
שׁותָה כּוֹס של בדידוּת.
בַּצהרים
שׁותָה כּוֹס של
בדידוּת.
בָּערב
גומעת שביל הֶחלב בְּספל
קפה קר.
בַּלילה כלב נובח
בבית הקפה.
3
הדממה
הזאת הייתה פעם אבן.
נִשְמַת
אַפִּי
נִשְׁמַת אַפֵּךְ
נִשְׁמַת אַפָּהּ של הבדידות.
מחְסיר פעימה.
נשפָּך
בעורקֵי
השִכחה הזוכרת כמו
זכרון קַר
בבית הקפה.
4
עַיֵּן
עֵרֶךְ דֶּשֶׁא
עַיֵּן
עֵרֶךְ ירֹק
עַיֵּן עֵרֶךְ שירה.
בין שִּדָּה לַחֲלוֹם
חתול שחור
בוהֶה
על המדף
הדֶשא של חיוכֵךְ
ירֹק יותר.
5
המתמטיקַאי הוא לא
תמיד
משֻלש שְׁוֵה צלעות.
אף פעם לא.
המשורר הוא לא
תמיד
שיר מְרֻבָּע כמו צפור
המתחרז עִם אור.
בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.
הסוֹפר הוא לא תמיד
סִפּוּר אהבה.
6
כלב נובח על שפת הנהר
מרחרח את בדידותי.
בִּשקיפוּת מְלֵאָה.
גִּלוי נָאות.
מעַשן בְּשרשרת מִלים
מָכוּר לַהֲגָאִים
כמו טִפָּה
מרה.
זכרון קר
בְּנעֲלֵי בלי בַּיִת.
מעט מִדַּי.
מאֻחר מדי.
7
אני גרה בתוך סַלְסִלַּת פֵּרוֹת
כמו שיר.
חתול שחור
בּוֹהֶה
בִּקְלִפַּת תפוז מְגֹרֶדֶת בָּאור.
צובע את השקיעות
באגם המים.
האִם זה הוא
גַּן העֵדֶן
שֶל
הבדידות המתוקה על
שפת הנהר?
8
קפה של בֹּקר
נשפך
בלי הפסקה
בעורקֵי
השִכחה
הזוכרת כמו
זכרון קַר
מחְסיר פעימה.
קוראת בַּקָפה
בַּסדנה לְשירה.