צָבִים אֵינָם מְחַבְּרִים הֲגָאִים.
וכְשֶׁאַתָּה כְּבָר צָב חָרִיג לַעֲיֵפָה
הִשָּׁאֵר כָּזֶה. בְּנוֹסָף לְמַס הַכְנָסָה
מִסֵי עֲצִירָה
מִסִים עַל אִשְׁפּוּז
מְהִירוּת הַזִּנּוּק בַּעֲלִיָּה
מַס נְשִׁימָה
בְּכָל דַּקָּה וְדַקָּה
הַמֵּר עַל רִיר
צָבֶה
אוֹ סָגֹל
עַל כָּל מִלָּה שֶׁתָּעֵז
לְסַנֵּן מִבֵּין שְׂפָתֶיךָ
וְלֹא מְעַנְיֵן מַה עָבִי הַשִּׁירְיוֹן
שֶׁתַּחְתָּיו
אַתָּה
וְחֵלֶם דְּפָנוֹתֶיךָ
כָּל עוֹד אֵין הַכָּרָה חֲתוּמָה
עַל תֹּאַר הַמְּשׁוּגָע
מִטַעֲמָה
שֶׁל וַעֲדָה לְאִזּוּן וּלְהִדּוּק הַשַּׁבְּלוּלִים
אוֹ רְכִיכוֹת כָּלְשֶׁהֵן.