הָאִשָּׁה
שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמָהּ
מִתְפַּשֶּׁטֶת מוּלִי
בְּאַנְחַת הָרְוָחָה שֶׁלִּי
עַל קִצָּם הַזְּמַנִּי
שֶׁל רִגְעֵי הַבְּדִידוּת
סִחְרוּר הַלַּיְלָה
אֵינוֹ מֵנִיחַ לִי לִרְאוֹת
אֶת גּוּפָהּ בֶּאֱמֶת
הַמִּתְחַכֵּךְ בְּגוּפִי
הַזְּמַן קָצָר
הַמִּטָּה קָרָה פָּחוֹת
רַכּוּת הַמַּגָּע
וְאֵינֶנִּי עָרֹם לַחֲלוּטִין
לְעוֹלָם