בְּמַעְגַּל הֶהָמוֹן הַקָּרֵב
וַאֲחַרֵי שָׁרוֹצְצוּ אֶת רֹאשָׁהּ
אֲנִי הַנֶּחֱלֶצֶת מִדְּמוּתָהּ
שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת נְקוּבָה
וָיֹאמְרוּ הַמַּטִּים אֶת מִלּוֹתֶיהָ לִרִצוֹנָם
הֶעָקֹב מִדָּם
"הִנָךְ מַכְשֵׁפָה"
"אֵינֵךְ אֲמִיתִית"
"הַגֹּלֶם הַזֶּה אֵינֶנוּ שֶׁלָּךְ!"
וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה מִלִּים
בִּמְשִׁיכַת
דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים- כְּלַפֶּיהָ
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּהּ עֲדַיִן נָעוֹת
בִּשְׂפָתַי
בְּקוֹלִי שֶׁלִּי שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע
תַּחַת סֶלַע מוּטָח תַּחַת קֶּצֶב מוּאָץ
בִּזְרוֹעוֹת אֲרֻכּוֹת
כְּדֵי לְמַגֵּר אֶת נִשְׁמָתָהּ
מִנִשְׁמָתִי שֶׁלִּי
עַד יִשְׁקֹט גַּם גּוּפָהּ הֶאָרוּר,
מִן הָרֹאשׁ
בְּסַחַף הַקָּהָל
אַחֲרֵי שָׁרוֹצְצוּ אֶת רֹאשָׁהּ
וַאֲנִי הַנֶּחֱלֶצֶת מִדְּמוּתָהּ
שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת נְקוּבָה
בְּמַעְגַּל הֶהָמוֹן הַקָּרֵב לְחִרְחוּר
הַנְּעִילָה.