א.
זְמַנִּים שֶׁל גֶּשֶּם
וּבִשְׂפָתָם מוֹצִיאִים אוֹתִי מִדַּעְתִּי-
עָפָה עַל גַּבֵּי הַשֶּׁטֶף,
וְהֵם מִצִדָּם אֵינָם אֲמוּרִים לְהִתְמַסֵּד
אוֹ לְהַסְבִּיר יוֹתֵר מִדַי
כְּדֵי שֶׁמִישֶׁהוּ יוּכַל לְהָבִין;
יִצְרֵי הַבַּיִת מִתְכַּרְבְּלִים עַל-יַד הַתָּנוּר
מְשִׂימִים עַצְמָם לְחֵרְשִׁים
לְעִוְּרִים
כְּמִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אַף סִימָן
לָצֵאת הַחוּצָה
לְהַשְׁתִּין.
ב.
הָרוֹכֶנֶת אֵלַי מֵעַל הַגַּגוֹת
מְשׁוּנָה בְּלִי צְלָעוֹת מְזוּהוֹת,
אֵינָה נִשְׁקֶפֶת בַּמַּרְאָה;
וַאֲנִי מַמְשִׁיכָה
עֶרְגָה נְמֵסָה
לִנְטֹף
וְלִנְטֹף
כְּאִלּוּ הִיא בַּת-קַיְמָא
כְּאִלּוּ כְּלָל אֵינָה מַמְתִינָה בְּפִנָה כָּלְשֶׁהִיא
בַּעֲלַת הַגְדָרָה מִשֶּׁלָּה
לְבַשֵּׂר, בִּדְמָמָה אַחֲרָיו, בְּלִי קוֹלוֹת
הַגֶּשֶׁם הַטּוֹב, כְּשֶׁיִּשְׁקֹט.