הּוא הִכָּה. פַּעַם אַחַת
לֹא נוֹרָא,
הִכָּנְסִי לַשּׁוּרָה.
הֵטַפְתְּ לוֹ הִרְבַּצְתְּ בּוֹ תּוֹרָה
הַכָּל יִסְתַדֵּר אַתְּ תִּרְאִי
הוּא הִבְטִיחַ. נָתַן לִי מִלָּה
הַכָּל יִשְׁתַנֶּה, מַבְטִיחָה.
רַק הֲיִי עֲדִינָה כַּיָּאֶה לְאִשָּׁה.
הוּא לֹא קִיצוֹנִי יַלְדָּתִי
אֵינוֹ מְעַשֵּׁן לֹא שׁוֹתֶה
הוּא מַשְׂכִּיל
הוּא נָאֶה
הוּא מֵבִיא פַּרְנָסָה. הוּא בַּעַל עֶמְדָה!
(אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁהָיָה?)
בַּשְּׁנִיָּה- הָיָה קְצָת
עוֹצֵר נְשִׁימָה. שֶּלֹּא תָּעֵזִי לְהוֹצִיא מִלָּה.
לֹא דִּבַּרְתְּ
שׁוּב הִכָּה. לֹא נוֹרָא
הוּא לֹא אִיסְלָאם נַעֲרָה
הָפַךְ שֻׁלְּחָן הַיָּד הִתְנַפְּחָה
לִבְשִׁי אֲרֹךְ
אַף אֶחָד לֹא יֵדַע.
(בֵּינֵינוּ? לְאַחַר מַחֲשָׁבָה
שִׁבְרוּ אֶת הָרֹאשׁ
בֵּינֵיכֶם
לֹא מַמָּשׁ מְעַנְיֵן
מַה קוֹרֶה בְּבֵית הַיְּהוּדִי הַשָּׁכֵן.)