זמן רב לא יכולתי להחליט
במי לבחור
והיו לכך יותר מאלף ואחת
סיבות שאת רובן אפילו לא ידעתי איך
להתחיל להסביר לעצמי
זה לא היה כמו לבחור
בין חושך לאור
כי בכול מקרה אני תמיד רוצה
לראות מה שאני עושה
בְיִחוּד כשאני עושה אהבה
וּבְיִחוּד שֶׁבְּיִחוּד איתך
אבל זמן רב לא יכולתי לבחור
גם כשניתנה לי אַרְכַּת אוֹר
כמו שמש בגבעון דום
ואחת הסיבות לכך היתה
(טובה או רעה)
שמעולם לא שכחתי למי שהן
אֶת חַסְדֵי נְעוּרֵיהן
זה אחד מאותם מקרים נדירים
שבהם עולה כוחם של זיכרונות
שאותם הרי אי-אפשר למשש
על כול מַמָּשׁ שכאן ועכשיו
והם מכים אותו מכול צדדיו
עד שבמקרה הטוב נותרת ממנו
לִפְלֵיטָה רק שְׁאֵרִית פְּלֵיטָה
אם לא למטה מזה...
זו הסיבה שחזרתי לַמִּדְבָּר
להיות רק עם עצמי
לדבר רק אל עצמי
חופשי מכול הסייגים ויכול להתהלך
עֵירוֹם וְעֶריָה תַּרְתֵּי מַשְׁמָע
תחת השמיים מעל
ועל הארץ מתחת
לְעֵין הַשֶׁמֶש יוֹמָם
ולְעֵינֵי הכוכבים לַיְלָה
רק שם
בלב הַמִּדְבָּר הפרטי שלי
הצלחתי להגיע סוף-סוף
אחרי נדודים ואיבודים רבים
לבחירה שאליה הייתי אמור
להגיע מלכתחילה
כי לראות את שֶׁלָךְ
זה כמו כול פעם מחדש
לראות סנה בוער ואינו אוּכָּל
ומה צריך יותר מזה כדי להבין במה מדובר...