את ואני אדלינה נאבקים כדי לתת משמעות לחיים
אותה השלמות שאליה נגיע רק כשנמות
המאבק לא ייתם הוא יימשך לעולם
כל זמן שאנו חיים בין צל ואור
כמו שלאה גולדברג אמרה מצל ואור ארוגים
לתפוס את הרגע לגנוב מהאור
לשאוף לאמת הגדולה מהכול
להתעטף באור לשאוף אל האמת הגדולה מהכול
הסוד לי נגלה ראיתיו בחלום
עטוף אור נעלה על הכול
אך כעת לשחזרו איני יכול
ואולי איננו אלא המסכות
שאנו עוטים לעשות בחיינו הצגות
עכשיו כשהתעוררתי מהאור לשחזרו איני יכול
כן כל דברים שם מושלמים
אין שם דבר שיש עליו עוררין
הזוהר בתוכך יש והוא יבקע
ואור נגוהות יפה אווירה טובה ישרה
מילים אשר כתבת
אותם לשיר צירפת
חודרות הן לבבות
ושם מאירות באור הנגוהות
משולחן צנוע ומפה פשוטה
אהיל קטן האיר עלייך
עת דקלמת בשפה ברוכה
ואת הרגע הקסום תפסה המצלמה
זאת רק שנייה אחת מערב של שירה
ערב קסום ומבורך
שבו עלינו שפע אור ושמחה הרעפת.