אני זוכר

לד"ר ביל סיגל ז"ל 1 קוראת בַּקָּפֶה בַּסַּדְנָה לְשִׁירָה. אִם תְנַקֵּר לי צפור עַיִן אחת בְּסֶלַע השִׁכְחָה אֲנַקֵּר לה שְׁתֵּי עֵינֵי זִכָּרוֹן בְּסֵפֶל קָפֶה שָחוֹר. 2 אני זוכר מַשְׁמַע אני קַיָּם 3 אני שוכח מַשְׁמַע אני קַיָּם 4 אַתְּ שׂוֹחָה או צוללת בתחתית ספל קפה שחור כמו חִיּוּךְ מַקְפִּיא כמו יללה. כמו חוף מתאבד בְּגֵאוּת המים. אַתְּ וַאֲני בְּארבע עינים. בין גֶּשֶׁר המיתרים לְגֶשֶׁר הדממה. ממעמקים קראתי כֶּלב ים 5 אני שׂוחָה מַשְׁמַע אני קַיָּם 6 לצלול מַשְׁמַע אני קַיָּם 7 לצלול מַשְׁמַע אני קַיָּם שׂוחָה כמו צפור בין זְמַן פציעות לִזְמַן פסיעות 8 לצלול מַשְׁמַע אני קַיָּם שׂוחָה כמו צפור צפור בְּלִימָה צפור בְּלִי מָה 9 להרים את רצפת השירים להנמיך את תקרת השירים בְּארבע עינים. בין ספל הזכרון לְספל הַשִּׁכְחָה 10 להרים את רצפת השירים להנמיך את תקרת השירים כמו צפור פצועה בַּנהר בין גֶּשֶׁר המיתרים לְגֶשֶׁר הדממה. 11 להרים את רצפת השירים להנמיך את תקרת השירים על שפת האגם השחור בין זְמַן פציעות לִזְמַן פסיעות 12 להרים אֶת רִצְפַּת השירים להנמיך אֶת תִּקְרַת השירים על ספל קפה קר בין ריח הָעֶצֶב לֶעָצָב החי 13 להרים אֶת רִצְפַּת השירים להנמיך אֶת תִּקְרַת השירים בין ריח הָעֶצֶב לֶעָצָב החי 14 הַיְלָלָה וַאֲנִי אֲנִי וְהַיְלָלָה שְׁתֵינוּ בְּיַחַד וְכָל אַחַת לחוּד בְּבֵית הַקָּפֶה יִושְׁבוֹת בִּקְצֵה הזִכָּרוֹן פִּנַּת הַשִּׁכְחָה. הַחַלּוֹן פּוֹתֵחַ צֹהַר אֶל הַבְּדִידוּת. כְּמוֹ חָתוּל שָׁחוֹר הֵגִיחַ מִתּוֹךְ שַׂק הצלָלים שֶׁל מֹחי האפֹר בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם עַכְבְּרֵי אִי הַוַּדָּאוּת צָפִים בַּסֵּפֶל הַבָּהִיר. אַתְּ קוֹרֵאת בַּקָּפֶה בַּסַּדְנָה לְשִׁירָה. 15 הַיְלָלָה וַאֲנִי אֲנִי וְהַיְלָלָה שְׁתֵינוּ בְּיַחַד וְכָל אַחַת לחוּד בְּבֵית הַקָּפֶה יִושְׁבוֹת בִּקְצֵה הזִכָּרוֹן פִּנַּת הַשִּׁכְחָה. הַחַלּוֹן פּוֹתֵחַ צֹהַר אֶל הַבְּדִידוּת. חָתוּל שָׁחוֹר הֵגִיחַ מִתּוֹךְ שַׂק הצלָלים שֶׁל מֹחי האפֹר בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם כמו חִיּוּךְ מַקְפִּיא עַכְבְּרֵי אִי הַוַּדָּאוּת צָפִים בַּסֵּפֶל הַבָּהִיר. אַתְּ קוֹרֵאת בַּקָּפֶה בַּסַּדְנָה לְשִׁירָה. 16 קוֹרֵאת בַּקָּפֶה בַּסַּדְנָה לְשִׁירָה. בְּארבע עינים. הַתְּהוֹם נִּפְעֲרָה כמו תמיהה התמהון נִפְעַר כמו קיר החלון נִפְעַר לִבדידות. כְּמוֹ חָתוּל שָׁחוֹר. השורות נפתחות לְמלים. גופת העלטה וגופת האור התאחדו בשקט עם גופת הצל בין ספל הזִכָּרוֹן לְספל הַשִּׁכְחָה בבית הקפה. האִם העצמות שָׁרות בַקבר? 18 המָּוֶת הוא פֶּרַח אַלְמָוֶת 19 הבדידות היא כמו חוף מתאבד בְּגֵאוּת מי הים בְּספל הקפה. 20 חתול שחור יושב בְּבית הקפה על ספל קפה קר רוכס את כפתורֵי הפַּחַד של חֻלצתי הכֵּהָה עד צוָּאר עד עפר עד יללה.