לָמָה קוֹדֶרֶת אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
כִּי יֵש מִשְׁתֵּי וַשְׁתִּי
עַל שְׂפַת הַיָּם
תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
וַשְׁתִּי וַאֲמוֹתֶיהָ וְעוֹזְרוֹתֶיהָ
מְפַזְזוֹת לְעַצְמָן בִּלְבָד
בְּזֶמֶר מַחֲרִישׁ אָזְנַיִּם:
אֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי
וְאַף אַחַת אַחֶרֶת לֹא.
וַאֲנִי הָאֲחֶרֶת יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרִי
לֹא לְבָד
כִּי הָאוֹר עוֹשֶׂה לִי מִשְׁתֶּה
הָאוֹר חוֹגֵג אוֹתִי
מִקְצֵה צִפּוֹרֶן הַבּוֹהֶן
וְעַד שַׂעֲרִי הַבּוֹהֵק
הָאוֹר נוֹקֵם בְּאוֹיְבַי
הָאוֹר מְקַנֵּא לִי בְּשׂוֹנְאַי
הָאוֹר מְלַמֵּד אוֹתִי
אֶת הָאֶמֶת שֶׁלּוֹ
כַּלַּת אוֹר אֲנִי
מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.