בָּעֶרֶב הַזֶּה
מַנְגִּינַת הַשְּׁכֵנִים
מִתְחָרָה בְּזִמְזוּם הַמְּקָרֵר
הַתֹּכֶן הַיָּחִיד
הוּא אֲתָרֵי הַחֲדָשׁוֹת
הַשֻּׁתָּף שֶׁלִּי
לֹא מֵצִיק לִי כָּעֵת
מַשֶּׁהוּ אָמוּר הָיָה לִקְרוֹת
אַךְ קָרָה בְּמָקוֹם אַחֵר
הָיִיתִי אֲפִלּוּ יוֹצֵא
עוֹד סִיגַרְיָה
רַק תַּאֲרִיךְ אֶת הֲפוּגוֹתַי
אֵין לִי לְמִי לְהִתְקַשֵּׁר
הָיִיתִי אֲפִלּוּ יוֹצֵא
אֲבָל מַשֶּׁהוּ קוֹרֶה
רַק בְּמָקוֹם אַחֵר
הָעֶרֶב הַזֶּה
לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
בֶּטַח שֶׁלֹּא יִגָּמֵר טוֹב