מכתב בהול מאהובה נצחית

להתאהב בְּךָ היה גורל אכזר כי קֶשֶׁר מסובך מִסוג נדיר מאוד קָשַׁר אוֹתְךָ לְהַר של אהבות קודמות שנערמו בּךָ זו על גבי זו וּבְטִיפּוּס על הר גבוה ותלול של אהבות קודמות צָפוּן סיכון כפול: גם הסיכון ליפול בדרך לפסגה וגם סיכון לִקְפּוֹא על הפסגה. בדרך לפסגה נפלתי לא אחת וקמתי הִשתקמתי הֶעְפּלתי והִגעתי עִם שחר יום חדש תשושה ומנוסה ניסיון מוכח אל הפסגה – על הפסגה עצמה קפאתי לא אחת אֲבָל מִתוך דְּבֵקוּת באהבה הזאת היא בערה תמידית עמוק בתוך תוכי וכך בכול אביב הצלחתי להפשיר וכך בכול אביב נולדו לְךָ איתי שירֵי אביב ובעונות חַמָּה שירֵי חַמָּה שירֵי שלכת בסתווים ובעונות קָרָה-צורבת כול הַיֶּתֶר אחרי שלא נשברתי ושרדתי ניסיונות קשים נפשית וגופנית בגלל האהבה הגורלית הזאת שאחדים מהם נראו חסרי תקווה חסרי תכלית חסרי כול היגיון אני לא אוותר עליךָ בשום מצב בשום מקום לא במציאות ולא בחלומות ולא אתן לשום גורם ישן / חדש בשום מקום בשום מצב בשום מחיר להתערב באהבה הזאת כדי להפוך אותה לעוד נִדְבָּך בְּהַר של אהבות קודמות. כול מי שתנסה לכבוש את הפסגה שהתבצרתי בה ושצברתי בה נִיסְיוֹן-חַיִּים עצום היא תוך כדי טיפוס תוּכֶּה גורל אכזר כמו סיזיפוס אז קח זאת בחשבון וכמו שלא עזרתָ לי להתאהב בְּךָ אַל תעזור עכשיו וּלְעולם לשום גורם ישן ושום גורם חדש להתקרב לטווח-מגע וּלנסות לִכְבּוֹשׁ מִמני ת'פסגה.