תּוֹדָה לְךָ אֵלִי
עַל שֶׁשָּׁבַרְתָּ אֶת לִבִּי
בְּמַהֲלֻמּוֹת קַרְדֻּמְּךָ
כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת חֲדָרָיו
שֶׁאוּכַל לִמְצוֹא בְּתוֹכוֹ
אֶת עֲלֵי הָאוֹר
שֶׁנָּשְׁרוּ מֵעֵץ הַזֹּהַר
אֶל הַבִּצָּה הַשְּׁחוֹרָה
שֶׁהוֹפֶכֶת בּוֹ אַט אַט
לְקַרְקָע פּוֹרִיָּה
הַסּוֹפֶגֶת אֵלֶיהָ
מַיִם, אֵשׁ, רוּחַ
לִהְיוֹת אֶחָד.
תּוֹדָה לְךָ אֵלִי
עַל הַכְּאֵב שֶׁחִלְחֵל בִּי לְלֹא נְשׂא
עַד שֶׁשָׁאַלְתִּי נַפְשִׁי לָמוּת
עַד שֶׁהֵצִיפָה אוֹתִי חֹסֶר וַדָּאוּת
רַק כְּדִי לְגַלּוֹת בְּתוֹכִי
אֶת עָצְמַת הַחַיִּים הַכַּבִּירָה
הַמְּחֻדֶּשֶׁת
הַמְּצִיפָה כָּל תָּא בִּי
בְּטַל בְּרִיאַת בְּרֵאשִׁית.