מוּל עוֹר הדוֹב

הצוֹצֶלֶת "צִיפּי- שִיר" ממהרת להצהיר שהכתר הנחשָק אך ורק לָה יוּענָק! ומוּלה ה"בּוז'י- בָּז" עוד גוזל אך כבר נועז מצייץ בקול נרגז: "לי מגיע כּתר פז !" גם "ִנִשרוֹני- היפְיוּף" עם הג'ל בכל הגוף מתפרץ בקול נִרעד: "לי, רק לי כתר נועד !" מוּל כּולם "עַיט כָּסוּף" (שכתרו עלול "לעוּף") מגחֵך בקול שָנוּק: "על ראשִי כּתרִי דבוּק !" והקרב שם מתלהֵט זה דוקר וזה בועט, זו צֹווחָת להחריד משתדלת להפחיד, כל אחד מהם זועק: "זה שֶלי! אני צודק!!!"... איך "בּונים" על "עור הדוב" עוד לפני זכייה ברוב?!