"וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין"

"בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ" - כָּךְ לָחַשׁ הַנָּחָשׁ, "...וִהְיִיתֶם כֵּאֱלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע". וְאוּלַי גַם הוֹסִיף וְלָחַשׁ הַנָּחָשׁ לְחַוָּה: 'אַךְ עַד קֵץ יְמֵיכֶם אַתֶּם לֹא תֵּדְעוּ אֵיזֶהוּ הַיּוֹם בּוֹ מוֹת תְּמֻתוּן'. וְכָּךְ גַּם אָמְרוּ זִקְנֵי מִיקֶנֵי לַמֶּלֶך אַגַמֶמְנְוֹן [2] "אַל תִּתְעַמֵּק בְּסוֹף עֲתִידְךָ, חַכֶּה לְבוֹאֹו". "וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין"- כָּךְ אָמַר הַנָּבִיא דָּנִיאֵל, "כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ" כָּךְ גַּם קָבַע קֹהֶלֶת. הַחַיִּים הֲרֵי נִתְּנוּ לָכֶם כִּתְשׁוּרָה לְמִשְׁמֶרֶת, לִפְעָמִים תֹּאהֲבוּם וּלְעִתִּים גַּם תִּשְׂנְאוּ אוֹתָם (שֶׁכֵּן כְּבָר נֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת - יִחְיֶה"), אַךְ לֹא תֵּדְעוּ מֵרֹאשׁ אֶת צֹפֶן גּוֹרַלְכֶם וּמָתַי יָבוֹא קִצְּכֶם. וּפְרָט לְבַת-יִפְתָּח, אֲשֶׁר יָדְעָה בְּדִיּוּק מָתַי תֻּעֲלֶה לְעוֹלָה: מִקֵּץ שְׁנֵי חֳדָשִׁים, שֶׁבָּהֶם תֵּבְךְּ עַל הֶהָרִים עַל בְּתוּלֶיהָ. אוֹ לְקָסַנְדְרָה הַנְּסִיכָה-נְבִיאָה, שֶׁיָּדְעָה מֵרֹאשׁ עַל חֻרְבָּנָהּ שֶׁל טְרוֹיָה עִירָהּ, וְגַם בִּשְּׂרָה עַל מוֹתָהּ בְּטֶרֶם נִשְׁחֲתָה (אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא הֶאֱמִין לָהּ וְגַם לֹא לְדִבְרֵי-נְבוּאָתָהּ). וּפְרָט לְעוֹד כַּמָּה נָשִׁים וְאִישִׁים וּנְבִיאִים כְּמוֹתָהּ. - אֵין בְּנֵי-הָאָדָם יוֹדְעִים לָבֶטַח אֶת עֵת קִצָּם, וַהֲרֵי זֶה הוּא הַנֶּעְלָם הַנּוֹטֵעַ תִּקְוָה בְּלִבָּם וְהַמְחַזֵּק אוֹתָם בִּקְשָׁיֵי חַיֵּיהֶם בָּעוֹלָם.