אוסטאופורוזיס זו מחלה של הגיל המבוגר, אך עם הבנת מנגנוני בניית חוזק העצם מסתבר, כי דווקא בגיל צעיר ניתן לפעול כדי למנוע את המחלה וסיבוכיה. גיל העשרה הוא הגיל הקריטי בכל מה שקשור להתפתחות השרירים ולבניית מסת העצם. לפעילות גופנית יש השפעה משמעותית על בניית העצם בעיקר בתקופת ההתבגרות, שכן היא מסייעת להשגת כמות עצם מרבית, כך שבעתיד תקטן הסכנה להידלדלות העצם ולשרירים.
פעילות גופנית הכרוכה בנשיאת משקל הגוף ובהפעלת עומסים על השלד, תורמת להגדלת מסת העצם ולעלייה בצפיפות העצם אצל מתבגרים.
צפיפות העצם הולכת ועולה בשנות החיים הראשונות ולמעלה מ-90% משיא מסת העצם מושג עד תום העשור השני לחיים. לאחר-מכן, עם חלוף השנים, צפיפות העצם הולכת ופוחתת והדבר בולט בעיקר בנשים עם הפסקת המחזור החודשי.
כדי למנוע שברים בגיל המבוגר, חשוב להשיג מסת עצם חזקה בגיל צעיר. תזונה נכונה בשילוב פעילות גופנית בגיל הצעיר, יכולות למנוע תחלואה משמעותית הקשורה לאוסטאופורוזיס בגיל המבוגר.
חשוב ביותר להתחיל לקדם את המודעות לפעילות גופנית החל מגיל הילדות. ההשתתפות בפעילות גופנית וספורט, גורמת להנאה ותורמת רבות לשיפור הדימוי העצמי והביטחון העצמי. פעילות גופנית בקבוצות עשויה ליצור חברויות, לקדם מעורבות חברתית, לשפר את היכולת לעבוד בשיתוף פעולה ולסייע בהקניית ערכי משמעת ומחויבות.
העיסוק הקבוע בפעילות גופנית מספק לבני-הנוער מסגרת חיובית ויציבה הדרושה להם מאוד בגיל זה, הרווי תהפוכות. מרבית הסיכויים הם גם שהרגל טוב זה ימשיך וילווה אותם בעתיד, וייהפך לדרך חיים.
ממחקרים אף עולה, כי קיים קשר ישיר בין מידת ההישגים הלימודיים לבין מידת הפעילות הגופנית והכושר הגופני (רמת פעילות גבוהה מלווה בהישגים לימודיים טובים יותר).
ממחקרים שנעשו עלה, כי שיפור הכושר הגופני הביא לשיפור בציונים במבחנים עיוניים. נמצא גם, כי בבתי-ספר בהם נהנים התלמידים מאפשרויות גדולות לעיסוק בפעילות גופנית, ההישגים הלימודיים היו טובים יותר מאשר בבתי-ספר הנותנים פחות הזדמנויות לתלמידים לעיסוק בפעילות גופנית.
ההשפעה של פעילות גופנית על הישגים לימודיים נובעת מכך שהשיפור בכושר האירובי ובמצב-הרוח משפיע באופן חיובי על תפקוד המוח, ופעילות גופנית משפרת את הריכוז, ומאפשרת השלמת משימות מהר יותר.
כיום, כאמור, אנו מבינים כי מחלות רבות של הגיל המבוגר מקורן דווקא באורח חיינו בגיל הצעיר. לכן, לפעילות גופנית בגיל הצעיר חשיבות רבה ביותר בטיפול במחלות ובמניעתן. חינוך הילדים ובני-הנוער מוקדם ככל האפשר לאורח חיים בריא ומאוזן, הכולל פעילות גופנית ותזונה נכונה, הינו השילוב המנצח, שיוביל לפתרון בעיית ההשמנה והתחלואה בגילאים מבוגרים יותר.
השילוב בין שני הגורמים, מאפשר לבצע את השינוי בהדרגה, מונע את תחושת הרעב, ומשמר את מסת השריר שעלולה להיפגע מהניסיון לרדת במשקל רק באמצעות דיאטה. תרומתה של הפעילות הגופנית במאזן האנרגיה של הגוף, משפיעה על העלאת ההוצאה האנרגטית, ועל הפחתה בגדילת תאי שומן.
כמו-כן, לפעילות גופנית קבועה יש אפקט פסיכולוגי ופיזי. היא יכולה לעורר את מצב-הרוח, ולהקל על דיכאון ומתח שאופייניים לגיל ההתבגרות. פעילות גופנית גם תורמת בהקניית ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי שכה חשובים ותורמים בגיל הזה. ההמלצות המקובלות על ארגוני בריאות רבים הן שילדים ונערים יעסקו בפעילות גופנית בעוצמה בינונית עד נמרצת, 60 דקות בכל יום. בהתחשב בעובדה שתלמידים עושים בבית-הספר שיעורי ספורט פעמיים בשבוע, מומלץ במיוחד לילדות ולנערות, להצטרף לחוג ספורט מקצועי פעמיים בשבוע לפחות. הבנים, לעומתן, יוכלו להסתפק בפעילות גופנית במגרש הכדורגל.