באשדוד יבוא למיצוי עשור של הכנות והשקעה של תקציבי עתק, שהחל בשנת 2012 עם הכרזה על עיר מודל לתחבורה ציבורית בקווי חברת אלקטרה אפיקים. בנהריה, תיושם תוכנית נסיעות חדשה במסגרת שדרוג אשכול הגליל של חברת נתיב אקספרס.
השקעה מסיבית לאחר שנים רבות של הזנחה מדגימה היטב את מדיניות הקצאת המשאבים של המדינה. משרד התחבורה מקצה משאבי עתק למיזמים ארוכי-טווח, אך מתקשה להשקיע בפיתוח מתמשך ורציף. דפוס זה של הקצאת משאבים ו"שפיכת כסף" במקום שהוא אינו נצרך באמצעות תוספות שירות כאילו אין מחר, אינו מוביל לשיפור של אפקטיביות התחבורה הציבורית וגורם לתסכול מתמשך בישובים רבים שמשוועים לשירות ראוי, אך הביקוש בהם אינו יכול להצדיק מיזם-על. מנגד, בשל החשש שמיזם שתוכנן לפני עשור לא יוכל לענות על צרכים עכשוויים ולכן נוקטים תקצוב יתר, כאמור. כלומר, שופכים משאבים וממלאים את המקרר הרבה מעבר לדרוש במצרכים לא שמישים, "כדי שלא יחסר".
שתי הערים בהחלט ראויות לתוספות שירות, אך אליה וקוץ בה. ברור לכול שתוספות השירות באשדוד ובנהריה הן הרבה מעבר לנדרש. מה שפחות מבינים הוא שבשנים הקרובות קיבולת השירות העודפת פשוט תתבזבז.
מדידת אפקטיביות של התחבורה הציבורית שנערכה בטכניון עבור משרד התחבורה, חושפת את שורשי המציאות המורכבת של התחבורה הציבורית בארץ, שסובלת מביקוש נמוך ומתקשה לספק שירות ראוי. אפקטיביות נמוכה מובילה לביקוש נמוך, שמדרדר עוד יותר את אפקטיביות השירות. זהו מעגל קסמים שקשה לפרוץ, בפרט כאשר ההנמקה העיקרית לתוספות שירות היא ביקוש עודף. מציאות סחרור זו מאלצת את המשתמש הפוטנציאלי לאמץ חלופות אחרות ולהסתגל אליהן כך שרגישותו לשיפור בהיצע השירותים נמוכה.
הכשל של דפוס הקצאת המשאבים שתואר אינו מאפיין רק את התחבורה הציבורית ואינו ייחודי לישראל. מדובר בתופעה רחבה שנובעת מהקושי להקצות משאבים לשירות ציבורי מורכב (חינוך, בריאות, ביטחון וכדומה). מה אפשר אפוא לעשות? בעבודת דוקטורט בנושא, מציע דויד סיוון מודל הקצאת משאבים מבוסס הערכת אפקטיביות, שתומך בהקצאת משאבים ממוקדת, בתדירות גבוהה ורציפה, על-פי מדיניות שקופה וברורה. היישום, כך הוא קובע, יוביל לשיפור מתמיד של האפקטיביות בתוך מסגרת מוגדרת של משאבים.
מדידת פערים באפקטיביות של התחבורה הציבורית בין הישובים בארץ תאפשר לקובעי המדיניות לכוון היטב ובאופן תדיר את הקצאת המשאבים. משרד התחבורה יוכל לגרום למפעילי התחבורה הציבורית להתחרות על צמצום הפערים ומשרד האוצר ישמח על כך שכסף שצמצם את נסיעות כלי הרכב הפרטיים ולהגביר את מספר הנוסעים באוטובוסים אכן משיג את ייעודו. התוצאה תהיה שתוספות השירות תהיינה ממוקדות ורציפות וקיבולת השירות תנוצל היטב.
