מדוע רוב הדיאטות נכשלות?

ראשית, בואו נבהיר שהמטרה הביולוגית של הגוף הוא לעלות במשקל או לפחות לשמור על הקיים. הגוף שלנו אינו מבין שאנחנו בתקופת שפע. מבחינתו, דיאטה משמעה - יש פחות אוכל. ואז, הוא מנסה להתייעל. ננסה להוציא את מקסימום האנרגיה ממינימום אוכל. חברת השפע המאופיינת בכמויות גדולות ונגישות של אוכל, היא בעצם, תופעה של כמה עשרות שנים בלבד. חצי מהעולם שלנו סובל מרעב והחצי השני סובל מעודף משקל. למזלנו, אנחנו בחצי השני... וכך, דיאטה היא בעצם עומדת בניגוד גמור למטרה הביולוגית של הגוף. הכישלון של דיאטות מגיע גם מעצם המושג עצמו. דיאטה, בדרך-כלל, מייצגת חסך, מסכנות, לא לאכול. "אני רק מחכה שהפרויקט הזה יסתיים", הצהיר דני. ומה יקרה לאחר שירזה? נכון, בדרך-כלל, זו הסתערות אדירה על האוכל. הרי המסכן כבר חודשיים חי על מלפפונים ויוגורט (דל שומן, כמובן..) ולכן, הוא כבר מפנטז על איזו פרוסת לחם. אתם יכולים לתאר כמה לחם הוא יחסל ברגע שהפרויקט יסתיים. "התחבאתי בלילה מתחת לשמיכה", סיפרה לי נעמה בת ה-16. "חלמתי שעוגיות רודפות אחרי..." דנה החליטה ללכת על ניתוח קיצור קיבה שהפך להיות כל-כך פופולרי בתקופה האחרונה. כל הדיאטות לא עזרו ומתוך ייאוש מוחלט, החליטה לבחור באופציה הדרסטית ביותר. מבירור שערכה, התרשמה שאחרי הניתוח נגמר עידן האוכל לגביה, היא לא תהיה מסוגלת ליהנות יותר מכל סוגי האוכל האהובים עליה. וכך, במשך שלושת חודשי ההמתנה לניתוח המיוחל, היא פצחה בזלילת פרידה נוראית וכך הגיעה לניתוח ב-15 ק"ג נוספים... רוב הדיאטות מבוססות על "לא, אסור". חישבו מה קורה לילד כשאומרים לו לא. זה מה שקורה גם לנו. בנושא אוכל כולנו ילדים. אז כשאסור, אני דווקא רוצה. כבר אמרו אבותינו "מים גנובים ימתקו". וכך, רק כשחושבים על דיאטה, נעשה לנו כל-כך רע שחייבים לאכול משהו טוב כדי להירגע... אצל רוב האנשים יש טור קטן של מותר וטור גדול של אסור. ובטור הזה יש את כל הדברים האהובים עלינו. נו, אז כמה זמן אפשר לאכול חסה ולחלום על עוגה? ומה קורה כאשר משהו מהקבוצה האסורה קופץ לפה? נכון, הזלילה הגדולה מתחילה... רוב הדיאטות מבוססות על המון חוקים, כללים וצווים. וכך, אפשר לראות את הבלבול והמבוכה בעיניהם של המבקשים להרזות. כמה ארוחות לאכול ביום? יש מומחים (וכל יום מופיע מומחה אחר באמצעי התקשורת) שאומר שלוש בלבד. ואסור בתכלית האיסור לטעום משהו באמצע. ואילו האחר ממליץ על שש ארוחות ביום (נשמע טוב יותר, לא כן?). ומתי להפסיק לאכול? בחמש אחר-הצהריים או אולי בשבע בערב? ומה עושים אם מתים מרעב ב-22:00 בלילה? הרי אסור לאכול בשעה מאוחרת. ומה לאכול בארוחת בוקר? ומה הולך עם מה? מה מותר לערבב עם מה? אם אסור לערבב פחמימות עם חלבונים (למה בעצם?) אז מה למרוח על הלחם? ואם אכלתי בטעות, בחיי שלא בכוונה, בלי לשים לב חתיכת תפוח-אדמה קטנה עם העוף, האם הרסתי את הדיאטה? או, אלוהים, מרוב חוקים אפשר לאבד את הדעת. רוב הדיאטות לא מותאמות לאדם עצמו. הרי כיצד ייתכן שאותו תפריט שמופיע באמצעי התקשורת או ניתן באיזו תוכנית, יתאים לכולם? במקום לבנות תפריט שבאמת מתאים לאורח החיים, לצרכים, למצב הבריאותי ולאהבות, מנסים להיכנס ובכוח לתפריט לא מציאותי. כיצד ייתכן שאותו תפריט יתאים לי, לשכנתי ולבת דודתי? לא פלא, שזה נגמר במפח נפש, אכזבה ורגשות אשם. נדמה לי שהאחרים מסוגלים לעמוד בדיאטה הזו, ורק אני, חסרת כוח רצון לא מסוגלת. האמת היא, שהרוב לא מסוגלים ולא מצליחים. ומה לגבי משקל היעד? חלק מאיתנו קובעים יעדים בלתי מציאותיים. "אני רוצה לשקול 58 ק"ג, זה החלום שלי", הצהירה אישה נחמדה בת 45. "ומתי לאחרונה שקלת 58 ק"ג?", שאלתי. "בגיל 16, אולי במשך חצי יום..." נו, אז איזה סיכוי יש לה כיום להגיע למשקל הזה? ומדוע בעצם? הרי גם במשקל 65 היא תראה ותרגיש נהדר. וכך, היעד הבלתי מציאותי מכשיל את התהליך. הרי אם היא תגיע ל-65 ק"ג (וסיכמנו שזה נהדר, לא כן?), היא תרגיש בעצם שנכשלה. ואז מה עושים? נכון, קדימה, אוכל... גם הציפיות מקצב הירידה צריכות להיות מציאותיות. נו, מה לעשות, אי-אפשר לרדת 10 ק"ג ב-10 ימים. ירידה של כחצי ק"ג בשבוע נהדרת. היא מצטברת ל-26 ק"ג בשנה (נכון שזה נשמע כבר טוב יותר?) צריכים לפתח פה הרבה סבלנות והתמדה. חלק גדול מהשבירות קורות כאשר מתאמצים והגוף מתנגד. זוכרים שהמטרה הביולוגית של הגוף היא לשמור על המשקל? בדרך-כלל זו נקודת השבירה שממנה מתחילה הזלילה הגדולה והמתסכלת. ומה הציפיות לגבי מה שיקרה אחרי שנרזה? חלק מהאנשים מפתחים חלומות וציפיות וכל-כך מתאכזבים כאשר זה לא קורה. אז נכון שזה כיף, נהדר ובריא יותר לרדת במשקל, אבל מה לעשות, זה לא מעלה Q.I (אבל גם לא מוריד). זה גם לא פותר את הבעיות עם הבעל, חברה וכדומה. זו גם לא ערובה לשלום עלי אדמות... צריך גם לקבל שתמיד נאהב לאכול. ואם במקרה התיאבון והרצון לאכול ייעלמו, לרוץ מייד לרופא. "אני מצפה שהאוכל לא יעשה לי כלום", אמר לי יעקב בן ה-40. ובכן, גם את הבקשה הזו כדאי לתייק במחלקת החלומות. האוכל תמיד יעשה לנו והרבה. הנקודה היא שנלמד לתכנן ולשלוט בצורה טובה וחכמה יותר. רוב הדיאטות לא מטפלות בבעיות האמיתיות של האכילה. הן לא מנסות להבין את הסיבות לאכילה. הן ברובן מנסות לדכא את הרעב, לדכא את התיאבון. מנסות לטשטש את הסימפטומים שרק מחכים להזדמנות להתפרץ. וסיבה פשוטה נוספת שמכשילה חלק גדול מניסיונות הדיאטה היא רעב אמיתי. פשוט רעבים מדי! התפריט היומי מכיל כל-כך מעט אוכל שפשוט אי-אפשר להחזיק מעמד. השילוב של רעב, עייפות ומתח הוא קטלני. אז פלא שלא מצליחים? ועוד אומרים לנו ואנחנו משתכנעים בכך שזה הכל עניין של כוח רצון. נראה את הרזים שאומרים זאת שורדים יום אחד בדיאטות שרבים מאיתנו התנסו.

אז מהי הדיאטה המתאימה?

זו דיאטה שאפשר להתמיד בה לאורך זמן. בואו נזכור שהצלחה של דיאטה היא לא רק הירידה במשקל, אלא, בעיקר, השמירה על ההישג. וכך, אם שומעים על איזו דיאטה חדשה שעושה פלאים, השאלה החשובה האם הדיאטה ה"מופלאה" הזו מתאימה לנו והאם אפשר להתמיד בה לאורך זמן. כי הרי, חברים, אין אחר כך. עכשיו זה אחר-כך.