הקורונה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר ונעשתה לנושא מרכזי בדיון הציבורי. בבת אחת נחשפו כל חוֹלָיֶיהַּ וּמָחְסוֹרֶיהַ של מערכת הבריאות המוזנחת וחסרת התקצוב. הממשלה דאז גִּלְתָּה במפתיע שקיים במדינה מחסור ברופאים [חלק גדול מהישראלים בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל ובאירופה עוסקים זה מכבר ברפואה משתלמת בארה"ב ובאירופה], מחסור באחיות, מחסור במיטות בבתי-החולים ובהעדר תוכניות מגירה ולהתמודדות ראויה במגיפה או באירוע רב-נפגעים. משרד הבריאות היה חסר תקציב ובראשו עמד שר בר-אוריין אך חסר כל כישורי ניהול ומנהיגות.
ראש הממשלה דאז נתקף בהלה. פיזר הון תועפות ללא מחשבה ותכנון. אזרחי המדינה הופתעו לקבל 750 שקל לאיש, בין דל ובין עשיר, מין זריקת מטבעות לקהל נוסח קיסרי רומי בשעתם. ראש הממשלה מיהר לקנות חיסונים ממספר חברות, מהן ההשקעה הגדולה ב"פייזר" נמצאה מועילה. סכומי עתק הופנו למעבדות בנס ציונה, הגם שאינן בית חרושת ליצור תרופות, וגם לכל מיני יצרני תרופות שלא היה להם כל מושג או מחקר מועיל בלחימה במגיפה. הממשלה מיהרה להטיל סגר והשביתה למעשה חלק ניכר מהמשק.
הופסקו ייצור ויצוא, אך שדה התעופה בלוד נותר פתוח, כולל עבור אברכים חסרי ביטוח רפואי מארה"ב שנהרו לישראל, חלקם חולים, באדיבותו החריגה של שר הבריאות, שעוד היה עסוק אז בניסיון לחלץ עבריינית מין חרדית מהסגרתה לאוסטרליה. חבל. כי בטרם פוזרו כספים לכל עבר צריך היה לבחון את המחלה, אִפְיוּניֶהַ וממדיה, לחזק מיד את בתי-החולים, לבחון את השפעת הסגרים הצפויים על המשק ועל פרנסת הציבור ולקבוע היכן עיקר הסכנה ושם לשים דגש וקדימות בחיסון, כמו צוותים רפואיים, חולים במחלות אחרות, קשישים בכלל ובבתי-אבות בפרט. היסטריה היא מתכון בדוק לכישלון במנהיגות ובפתרון בעיות.
אמנם בהתמודדות באסון מפתיע ולא מוכר נעשות גם טעויות במסגרת ניסוי וּתְעִיָה, אולם כאן הייתה צריכה להיות הערכות ראויה. כבר חווינו מגיפות כמו האיידס וה"סארס", אך שום לקח לא נלמד, מוסדות הבריאות לא חוזקו, והבהלה הובילה לבלבול ולנזקים נוראים הן למשק והן למותם של כ-6.000 אלפים איש.
הקמת הממשלה החדשה לוותה בחדירת זנים חדשים של הקורונה, ובעיקר ה"אומיקרון" שהביא להידבקויות מהירות מהזנים הקודמים. גם כאן נעשו טעויות תוך ניסוי ותעיה, אולם בהרבה פחות היסטריה, בבדיקה ובמחשבה. "ממשלת השינוי" הינה חלשה מטבעה, בהיותה מורכבת משמונה מפלגות שהן חלוקות ביניהן כמעט בכל נושא. גם שר הבריאות החדש היה חף מכל ידע או ניסיון בתחומי בריאות הציבור. ממשלה זו הייתה צריכה לנתב בין דעות שונות של פרופסורים מכובדים, שחלקם טוב להם ולנו אילו מילאו פיהם מים. בעיקר אלו שיצאו חוצץ כנגד החיסונים.
קשה היה לקבוע דעתו של מי שקולה ומועילה יותר. אולם מעל לכל פעולות הממשלה ריחף עננה הכבד של האופוזיציה, אשר בהוראת מנהיגה המתוסכל פעלה במטרה מרכזית אחת: להכשיל את הממשלה החדשה בכל נושא. חברי הכנסת של האופוזיציה תקפו את הממשלה ואת ראשיה בגסות, בצריחות היסטריות ובהשמצות בכנסת ובחוצות, מנהיגה, שבעת כהונתו לימד את העם רחיצת ידיים מהי [כך, כרגיל, יד רוחצת יד, בכך הוא בקיא] נמנע מלסייע לממשלה ולרופאים אפילו בקריאה לציבור להתחסן, ויש מאנשיו, ככל הידוע, שגם יצאו חוצץ נגד החיסונים, הכל במטרה להכשיל את בנט וממשלתו ויהא המחיר אשר יהא.
אין ספק שגם ממשלת השינוי עשתה טעויות רבות. המחלוקות בתוכה היו צריכות לְהִסָּגֵר ליד שולחן הממשלה ולא בעיתונות, כמו המחלוקות בין שר הבריאות לשרת החינוך, ובנט צריך היה להכריע במוקדם במחלוקת כזו ולקרוא לשריו לסדר. ההוראות הסותרות והמשתנות מדי שעות היו פגע שלטוני. שדה התעופה לא נסגר בפני זרים, כולל בפני תיירים ומחפשי עבודה משך שבועות ארוכים, או שנסגר מעט מדי ומאוחר מדי. גם ממשלה זו, כקודמתה, לא הצטיינה במתן דוגמה אישית. עם כל זאת הממשלה התמודדה היטב עם המחלה. רבים חלו אך מעט מאוד נפטרו. המשק חזר לפעילות מלאה. משרדי הממשלה פועלים. קופת המדינה אשר רוקנה בפזרנות רבה בממשלה הקודמת שבה ומתמלאת מחדש. עדיין פעולות הממשלה הנוכחית אינן נקיות מטעויות ותקלות, כמו בנושאים הכאובים של בדיקות, פיצוי עצמאים ועובדים במספר ענפים במיוחד, כמו בתחומי התיירות, התרבות והחקלאות, אך השינוי לטובה בהשוואה לממשלה הקודמת הוא אדיר. נקווה לטוב. לעוד טוב.
