מזה שנים דרעי מנהיג תנועה רחבה שבעיקר יש בה אזרחים דתיים ומסורתיים יוצאי המזרח, ומעודד ומטפח בה תחושת אפליה ומסכנות, למרות שרבים מבני עדות המזרח הגיעו להישגים אדירים בפוליטיקה, בכלכלה ואף היו לפרופסורים, מדענים, סופרים ומשוררים ידועים, שרי ביטחון ורמטכ"לים. אברכי התנועה, בין שהם אכן לומדים בישיבות או ב"כוללים", ובין שזה מכבר אינם חובשים את ספסלי הלימוד, חלקם הגדול אינו מתגייס לצה"ל, ובהעדר השכלת יסוד ["לימודי ליבה"] אכן רבים משתרכים בשולי הכלכלה.
ומיהו מנהיגם? פקיד בכיר, עובד מדינה לשעבר, שפרסם והאדיר את שמו של רב גדול בתורה, הסתופף בְּצִלּוֹ ודחפו קדימה גם לפוליטיקה, וכך קידם עצמו בצל רבו לראשות התנועה ולמעמד ח"כ ושר. והנה מבעל משכורת סבירה היה לבעל רכוש רב, אך במשפטו הראשון, אחרי כל השמצות המשטרה והפרקליטות, טען למסכנות ואת עושרו ייחס להוריה המאמצים של רעייתו שכלל לא היו עשירים. לפי העיתונות אף היה שותף לקנוניה להחלפת היועץ המשפטי דאז בפרקליט נוח לו. דרכו בניהול משפטו אז הייתה בסערה, תומכיו הפגינו ללא הרף ואף הקימו "ישיבה" מול הכלא, ורבו הגדול הכריז לגבי דרעי "הוא זכאי". וכך ברעש ומהומה נכנס בשערי הכלא.
שועל שועל, אבל שועל חכם. אט אט הוא הגדיל את שמו ואת זנב מעריציו, סילק את מחליפו, וכבר כמעט לא נזקק לרבו הגדול שהלך לעולמו, למעט נפנוף בשמו ובתמונתו של מרן במסעי הבחירות. הדברים הגיעו לכדי כך שדרעי נזקק, כפי שפורסם כאילו בשמו, לבצל כדי להעלות דמעות בעיניו בעת נאומו לזכר רבו הגדול. אך אופי קשה לשנות והנה דרעי שוב הסתבך בפלילים. הפעם נקט בשיטה אחרת, עִמָּהּ שיטה בפרקליטות ובשופט. הפעם עבר בשקט את החקירות, נמנע מלתקוף את מערכת המשפט, והמתין לשעת כושר. המשפט התמשך עד ערב יציאתו של היועץ המשפטי הַדָּחיָין ד"ר מנדלבליט לגמלאות, ובמסגרת "ניקוי השולחן" או "המכירה הכללית", ממש ערב פרישתו, הגיע עִמּוֹ דרעי לעסקת טיעון חלומית והופיע כנוע ומכבד בבית המשפט. עקב התפטרותו מהכנסת הנוכחית השיג עסקה ללא מאסר וללא הכרזת קלון, הכריז על צאתו מהחיים הפוליטיים וכך שכנע את השופט לאמץ את עסקת הטיעון כמות שהיא.
אולם - דרעי הוא דרעי. עתה בהיותו שוב בראש החדשות, או אם תרצה: "ניצב בראש המקפצה", לא המתין רגע מיותר והכריז: נותרתי בראש ש"ס, גם אהיה בכנסת כ"יועץ" למפלגה, ומיד התמקם בכנסת בחדר של ח"כ ממפלגתו, כאילו הכריז: שיטיתי ביועץ, שיטיתי בשופט. שוב עטה השועל את עור הארי. ד"ר מנדלבליט הוצג כאן, במחילה, כשוטה הכפר, ומערכת המשפט, שכבר התכבדה בימים אלה בהופעותיה "המכבדות" של הגב' כרייף שהציגה את המערכת ואת הוועדה למינוי שופטים בקלונן, ספגה עוד סטירת לחי מצלצלת.
זהו המקרה הנכון להגיש ערעור על פסק הדין, הגם שהצלחה בו היא בספק. "לא לילד הזה" פִּלְּלוּ הפרקליט והשופט. עם זה, קלון הוא קלון ואינו זקוק להכרזת בית המשפט, וכאשר דרעי יחתור לשוב ולהבחר לכנסת אפשר ויהא מי שיעתור לבג"ץ כנגדו ויטען שהיה במעשי דרעי קלון מובהק. בינתיים יושב דרעי בכנסת כיועץ ויש לו כל הסיבות לחייך חיוך לְבֶן שיניים חדות.