כאשר אתה צופה בטלוויזיה, מקשיב לרדיו או קורא עיתון או צורך תקשורת אחרת אתה לפעמים תוהה אם כולנו חיים על אותה אדמה, בתוך אותה מדינה והאם לכולנו אותה השכלה מינימלית [עם או בלי לימודי ליבה] המסייעת לנו להשתמש בשכל הישר.
במה עוסקים דעת הקהל, הכנסת, התקשורת ובתי המשפט? במשפטו של בנימין נתניהו. בימים אלה מתנהל משפט כנגד ראש ממשלה לשעבר [נקרא לו לשם הקיצור "ביבי" מבלי לגרוע מכבודו]. ביבי אינו מכחיש קבלת סיגרים יקרים משני מיליונרים החפצים לחסות בצילו ולראות עצמם כמקורביו, או "חבריו" כטענתו. גם אין חולק שֶׁלְּמִשְׁכָּנוֹ הם שלחו תיבות רבות של סיגרים יקרים, ארגזים רבים של בקבוקי שמפניה ורודה שמחיר כל בקבוק, לפי העדויות עד כה, מאות דולרים. כמו-כן כבר אין מחלוקת שהגב' נתניהו ["שרה", רק לשם הקיצור] בקשה וְקִבְּלָה תכשיטים שלפי העדות האחרונה עלותו של תכשיט זהב מסוים היה מעל לארבעים אלף דולר [והוחלף באחר מִשּׁוּם שלֹא נשא חן בעיני ביבי].
טענות ההגנה בחקירה שכנד נראות לנו שׁוּלִיּוֹת. עתה למשל הַוִּיכּוּחַ הוא על כמות ומחיר אותן מתנות או מוצרים, כאילו שזה משנה לעצם ההכרעה בדין אם מדובר במאות אלפי דולרים או באלפי דולרים "בלבד". נטען כי ביבי התערב בעניין פטור מסוים ממכס למילצ'ן בדרך של עיכוב שינוי לרעתו בתקנות המס לישראלים חוזרים, ואולי אף סייע לו להשיג ויזה לעשר שנים לארה"ב. אם אומנם כך הרי שהתמורה אינה משתווה למתנות אך מקובל עלינו, אומנם לענייני מתן תמורה להתחייבויות בחוזים שמקורה המשפט המקובל האנגלי, שהתמורה תהיה אפילו "תוכי תמורת מיליון שטרלינג". כלומר גם תמורה נמוכה לאין שיעור תמורה היא. באותו הקשר עולה גם הטענה התגרנית שהיו מתנות הדדיות, לאמור שגם שרה נתנה תכשיט כלשהו לאשת המיליונר. אלא ש"המתנות" מצד אחד היו לא רק יקרות אלא ניתנו בסדירות משך תקופות ממושכות, לעתים גם תוך דרישה לקבלתן.
ההבדל בין מתנה להחזר חוב למשל הוא שמתנה מקבלים אך לא מבקשים [כן, למעט חתונה שלעתים הורי הזוג עורכים רשימת מתנות כדי למנוע כפילות ככל האפשר. אכן גם השוואה זו כבר נטענה...]. ובכן - חוב חייבים להשיב, גם לפי דרישה; מתנה מקבלים ולא מבקשים, כאשר מבקשים - זו אינה מתנה אלא נדבה ואולי אפילו דרישת שוחד, כטענת הפרקליטות.
שאלה חשובה אחת שלא נשאלה עומדת בפתח עיניים: האם ביבי קיבל אספקה שוטפת של סיגרים עת היה סוחר רהיטים או קצין בצבא? או אולי האספקה החלה משנעשה ראש ממשלה שחפצים בקרבתו? הגב' שרה נתניהו היא אישה נאה לדעת בעלה ועל כן היא נלוותה אליו בכל מפגשיו בחו"ל, כמייצגת כנראה לדעתו את אזרחיות ואזרחי המדינה. עִם זה דומה שאין חולק שבצעירותה, או כדיילת במטוס ששבתה את לבו של ביבי, היא הייתה עוד יותר נאה. האם מישהו סיפק לה אז בקבוקי שמפניה? או אולי אספקה זו החלה רק מִשֶּׁהָייְתָּה לאשת ראש הממשלה [ודעתה, כידוע כיום, חשובה מאוד לביבי, שֶׁאִפְשֵׁר לה להיות נוכחת, לפי העדויות שפורסמו במדיה, במפגשים עם אנשי מודיעין, בבחירת מועמדים לתפקידים בכירים ביותר ועוד].
משפט מביך ביבי טוען, בין היתר, כי לא ידע דבר על אספקת השמפניה היקרה לרעייתו. מוזר מאד. תמיד לכשנשאל שאלות שאינן נוחות לו ביבי טוען שלא ידע או שאינו זוכר, ממש כפי שטען השבוע בפני החקירת האסון בקבר הרשב"י במירון, לֵאמוֹר שלא ידע דבר על סכנת הצפיפות וכל שעניין אותו הייתה בעיית האפידמיה של הקורונה - עליה ידע אך לא חתם על התקנות שהוגשו לו על החרגת האירוע מהאיסור הכללי על אסיפות או התקבצות בימי הקורונה. כל זאת למרות הדיון המרובה בנושא, גם בעיתון התומך בו ישראל היום, ולמרות כל הפניות אליו מדרעי, אוחנה, רבנים ובכירי המשטרה. כבר כתבנו ב"מחלקה ראשונה", במאמר "עד-לא-ידע" [פורסם 28.11.2021] על שמושו התדיר בטענה זו, כאילו ראש ממשלה מתפקד כאותם שלושת הקופים: אינו רואה, אינו שומע ואינו מחלק הוראות.
היתכן שאיש משפחה כביבי, שנוטל עמו את שרה לכל נסיעה לחו"ל, ודואג לה ולבנו לרכב משורין ומאבטחים גם בחו"ל, לא ידע שרעייתו צורכת כמויות כה גדולות של שמפניה? אולי עוד יטען שהם מנהלים משקי בית נפרדים [כפי שלא ידע על הארוחות המוזמנות ממיטב המסעדות עת יש מבשלת מקצועית בבית - שהוא קרא לארוחות מפוארות אלו "חמגשיות", ואפילו הייתה טענה כי נפתלי, אב הבית דאז, הוא שהזמין ואכל ארוחות פאר אלו], כלום אינם סועדים סביב אותו שולחן? אולי יטען שהם גם מנהלים חשבונות פרטיים נפרדים?
חכמינו אמרו: "הנכווה ברותחין נזהר בצוננין". הרי פרשת מתנות שניתנו לרה"מ בעת תפקידו והן רכוש המדינה כבר עלתה באופן מביך כאשר לפי הוראת שרה נארזו יפה לשם העברתן לקיסריה והעניין נתגלה באופן מביך בשל סכסוך עלוב על דמי-המשלוח עם קבלן המשלוחים עָמֶדִי. שוב משפט על מתנות? אגב: האם אותם סיגריות ובקבוקי שמפיה ורודה אינם אמורים להיות רכוש המדינה? עוד שאלה לבדיקה. אולי חקירת הסניגור על עלות הסיגרים והשמפניה אכן כן נחוצה, מחשש שהמדינה תתבע את החזר מחירם?!
האופן המסוים הזה בו מנוהל המשפט פשוט מביך, כך טוען ראש ממשלה לשעבר שחפץ לחזור לתפקיד רם ואחראי זה? אם חלילה יחזור לבלפור האם שוב לא יֵדַע, לא ישמע ולא ישמיע קולו בסוגיות שכל העם מתחבט בהן? כלום לא די במחדל העדר רשות כבאות ערב הדליקה בכרמל, בהתעלמות מסכנת הדוחק במירון? מההתעלמות מיוקר המחיה ועלויות הדירות במדינה בעשור אחרון ["למזלו" משך שנה אחת מתוך 13 השנים האחרונות כיהנה כאן ממשלת שינוי ועתה הוא תולה בה את כל הַכִּשְׁלוֹנוֹת המתמשכים].
איפה עו"ד וינרוט המנוח שהשכיל להציע לביבי לחתור לעסקת טיעון, לפני שֶׁהָרֶפֶשׁ יעלה ויתגלה.
