ביוני 1933 נרצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב היהודי של טרום המדינה, על שפת ימה של תל אביב. הרצח לוטה במסתורין עד עצם היום הזה. ארלוזורוב הונצח באחד מצירי התחבורה המרכזיים של העיר, המתחיל בדרך נמיר במזרח ומגיע בואכה רחוב הירקון במערב, הרחק מהמקום בו אירע הרצח.
כיום יש הטוענים כי מה שעשו לארלוזורוב האיש לפני 89 שנה, הולכים לעשות גם לרחוב רחב הידיים הקרוי על שמו. עבודות על ציר הקו הסגול של הרכבת הקלה מתבצעות בו בשיא המרץ ובד בבד מתכננת עיריית תל אביב להפקיע שטחי חנייה נרחבים משני צידיו, לטובת הן הרכבת הקלה והן המרחב הציבורי, מדרכות להולכי רגל, רוכבי אופניים ואופניים חשמליים.
איני מזלזלת כלל ועיקר בזכות הקניין, נושא שאודותיו עותרים רבים מתושבי הרחוב הזועמים על הפקעת מקומות החנייה, אולם לטעמי, כמי שאמונה על האג'נדה הירוקה, בתוך זה גם תקן 5281 המחייב בנייה ירוקה לכל בניין חדש שיבנה מעתה במדינת ישראל, אני סבורה דווקא כי לשם שינוי, ולאחר אינספור טעויות שבוצעו בעבר בנושא התחבורה, מדובר בהחלט בכיוון נכון.
גם הטיעון של התושבים שתוכנית גדס ההיסטורית ששורטטה בשנות ה-20 של המאה הקודמת תפגע, כולל פגיעה בגינות הממוקמות בחזיתות הבניינים, כבודה במקומה מונח, אך נשאלת השאלה האם היא שקולה מול הפתרון התחבורתי הכולל ומול האפשרות החלופית לשתול שדרת עצים לאורך רחוב ארלוזורוב המשודרג, שיתרמו להצללה, בדומה לשדות עירוניות נאות הקיימות בפריז ובערי עולם נוספות?
מן הראוי להזכיר כי מטרופולין תל אביב וגוש-דן, ובניגוד גמור למטרופולינים אחרים בעולם, מתאפיינת ברוב מוחץ של תחבורה פרטית על פני ציבורית. מסיבות היסטוריות וחברתיות שונות ומשונות, הפכה התחבורה הציבורית אצלנו ל"נחותה" ומזוהה בדרך כלל עם השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות. גם הניסיון לעודד שימוש בתחבורה ציבורית הן בקמפיינים פרסומיים והן בסלילת נת"צים, נתיבי תחבורה ציבורית, זכה בעבר להצלחה חלקית בלבד.
לעודד את המגמה כמי שחייתה שנים רבות בסינגפור, עיר-מדינה ששטחה מקביל פחות או יותר לזה של גוש-דן (כ-730 קמ"ר) וחיים בו כ-7 מיליון תושבים, כפליים יותר מגוש-דן, אני יכולה להעיד כי איכות החיים, הסביבה והבריאות של תושבי סינגפור, בה תנועת כלי רכב פרטיים מוגבלת ואיננה כלכלית, גבוהה לאין שיעור מזו של תושבי תל אביב וגוש-דן התקועים מידי שעות בפקקים המתארכים וסובלים מזיהום אוויר בדרגות גבוהות ביותר.
אולם לשמחתי כיום המצב משתנה בהדרגה, ומבחינות רבות מהווה עיריית תל אביב אוונגרד מוביל בכל הקשור למעבר הצפוי מהרומן הבלתי פוסק של "מר וגברת ישראלי" שאינם מוכנים בשום פנים להיפרד מהמכונית הפרטית האהובה שלהם לשימוש גובר והולך בתחבורה ציבורית. העובדה שרחוב ארלוזורוב, וכמוהו עוד עשרות צירי תנועה בעיר, הולכים ומקבלים צביון "רב שימושי", זאת תוך מתן עדיפות בולטת להולכי רגל, תחבורה ציבורית ודו גלגלית, תייצר לטעמי תוך שנים מעטות מציאות שונה, טובה הרבה יותר.
כזכור בין היתר עוררה בשעתו סערה החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב להקטין את תקני החנייה ל-0.5 בלבד לכל דירה ברובעי מרכז העיר, 3,4,5, ו-6 ול-0.8 ברובעי צפון ודרום העיר 1,2,7,8, ו-9. החלטה זו לכשעצמה, ובנוסף לכך שינוי תבנית צירי התחבורה, תגרום מאליה לשינוי משמעותי בהרגלי הנסיעה של תושבי העיר, כמו גם חלק נכבד מאלה המגיעים אליה מהערים הסמוכות לעבודה או לבילוי.
על-מנת להמשיך ולעודד את המגמה, אני קוראת לא רק לעיריית תל אביב, אלא גם לערים השכנות בגוש-דן, גם להוסיף נת"צים היכן שאפשר, גם להפוך כמה שיותר צירי תחבורה ל"רב שימושיים", זאת תוך דגש על עדיפות להולכי רגל ולרכב דו-גלגלי, זאת על-מנת לייתר עד כמה שאפשר את הצורך במכוניות פרטיות.
ואם בדיור עסקינן, ברור כי השילוב של תו תקן 5281 לבנייה ירוקה יחד עם תחבורה ציבורית נקייה ולא מזהמת שתשים דגש על אוטובוסים חשמליים מודרניים (BRT) יהיו לה ללא ספק השלכות מרחיקות לכת, גם סביבתיות וגם בריאותיות, אל חייהם של תושבי מדינת ישראל בכלל והערים הצפופות לעייפה בפרט. אין ספק. ארלוזורוב, ששמו נקשר כל העת לרצח הנורא שהתרחש לפני 89 שנה, יהפוך להיות אוונגרד לפתרון חיובי מהפכני שישנה לחלוטין את הרגלי הנסיעה של תושבי מדינת ישראל בכלל ותל אביב וגוש-דן בפרט!
