שרת התחבורה מירי רגב, עוררה, אומנם מהסיבות הלא נכונות, דיון ציבורי סביב נושא הנת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית). כזכור טענה רגב בתחילה כי הנת"צים הינם מיותרים לחלוטין, זאת מכיוון שאיש כמעט אינו נוסע בהם, זאת כאשר יתר הנתיבים הרגילים פקוקים לעילא ולעילא. לאחר מכן תיקנה רגב באופן חלקי את דבריה, ואמרה כי כל נושא כדאיות הנת"צים ייבחן מחדש. רגב אומנם צדקה בכך שהנת"צים אינם מנוצלים, ותנועת כלי הרכב בהם דלילה יחסית, אולם על-מנת שהנתצ"ים כן יהפכו להיות אפקטיביים, יש לטעמי צורך לתכנן מחדש את השימוש בהם, כולל, לראשונה, לאפשר בתנאים מגבילים, גם תנועה של כלי רכב פרטיים בהם. אין זה סוד שהישראלי מאוהב במכונית הפרטית שלו ויהיה זה קשה מאוד לשרש את ההרגל המגונה הזה ולשכנע אותו לעבור לשימוש בתחבורה ציבורית, דוגמת עמיתיו בערים הגדולות בעולם, שרובם ככולם משתמשים בתחבורה ציבורית כשכמעט ואינך רואה כלי רכב פרטיים נעים ברחובות אותן ערים. אולם, וזה אולם גדול, ניתן יהיה בהדרגה להרגיל את הנהג הישראלי למעבר לתחבורה ציבורית, זאת בתקופת הביניים (שמן הסתם תהיה ממושכת יחסית) בה נהנה גם אנחנו ממערכת היסעים המונית, כולל רשת קווי מטרו כהלכתם. הרעיון הינו פשוט: נהגים אשר יסיעו בשעות העומס 4 נוסעים ומעלה, יהיו זכאים לנסוע בנת"צים. לעומתם נהגים אשר יסיעו עד 3 נוסעים, לא רק שלא יהיו זכאים לנסוע בנת"צים, אלא אף יחויבו באגרת גודש עבור כל נסיעה. השילוב של ה"מקל והגזר" הזה יצור בהדרגה הרגלים חדשים אצל רבים מהנהגים אצלנו. זה יביא לכך, לדוגמה, ש-5-4 נוסעים העובדים באותו מקום, ייסעו יחד למקום העבודה וממנו חזרה. בכך נהנה כולנו משלושה יתרונות: האחד, מעבר הדרגתי של נהגים לשימוש מוגבר בנת"צים. השני, הסטה משמעותית של כלי רכב מהמסלולים ה"רגילים. השלישי, חסכון עתק למשק הישראלי, בזבוז זמן, דלק וכו'. אדגיש כי המוקש המרכזי בפתרון זה הינו האינסטינקט הבסיסי של רוב בעלי המכוניות הפרטיות במדינת ישראל, שרואים במכונית הפרטית בבחינת "קודש הקודשים" של פרטיות ומעמד ובמקרים רבים תהיה נטייה פבלובית לא לשתף "טרמפיסטים", גם אם מדובר בחברים למקום העבודה. אולם וזה אולם גדול, הרווח הכלכלי המצטבר מדי חודש בחודשו ובמיוחד קיצור זמן הנסיעה המשמעותי לעבודה וחזרה, יעניקו מן הסתם את חותמם. גם אם בהדרגה. יתרון נוסף, לא פחות משמעותי, יהיה בכך שאותם הרגלי נסיעה חדשים שייקלטו בהדרגה אצל יורת ויותר נהגים, יסייעו רבות במהלך אותה תקופת ביניים של מעבר משימוש מופרז ברכב פרטי לשימוש מושכל בתחבורה ציבורית, ובמיוחד ככל שיהיו יותר ויותר נת"צים ובד בבד מערכת היסעים מפותחת ומשוכללת יותר. העובדה שנכון להיום מקודמים עשרות נת"צים סביב מטרופולין גוש-דן, מחייבת לטעמי את מקבלי ההחלטות במשרד התחבורה וברשויות המקומיות. לטעמי ללא "גזרים" ו"מקלות", אלה, ימשיכו אותם נת"צים להיוותר מיותמים מכלי רכב, זאת לצד המראה הלא מלבב של פקקים שאינם נגמרים ביתר המסלולים.