ב-20.4.2023 נערך כינוס קציני ציות המשותף לאגודה ישראלית לציות
1, לאיגוד הבינ"ל לציות (ICA) ולהוצאה לאור של לשכת עוה"ד שעסק בשאלה האם התשתית הנורמטיבית הקיימת יכולה להקים אחריות אישית על קצין ציות, והאם הגיע העת לעשות זאת בישראל.
הרקע לשאלה זו היא ההתפתחות באסדרת המקצוע שאנו עדים לה לאחרונה. יו"ר האגודה לציות, עו"ד אלון קוחלני, הציג בכינוס את התפתחויות במקצוע הציות, וקבע, ע"ב מודלים אקדמיים, כי עקב הפעולות בהם נקטה האגודה, ובהם יצירת איגוד ייעודי לקציני ציות הקשור ל-ICA, קביעת תקינה מקצועית וקוד אתי לקציני ציות שאושר על-ידי ICA, יצירה ראשונה בישראל של תוכנית בעלת הכרה בינ"ל להסמכת קציני ציות (CCO).
סנונית ראשונה המסמנת את השינוי שאולי או נמצאים בפתחו עלה מדבריו של יובל חיו, משנה למנכ"ל משרד
מבקר המדינה שציין כי למרות שמבקר המדינה ערך בשנים האחרונות ביקורות רבות בנושאים הנוגעים בציות, ובראשם ביקורת על שומרי סף ועל הרשות ל
הלבנת הון, מעולם הם לא ערכו ביקורת על קציני ציות, והם בוחנים כעת לשים את קציני הציות על מפת הביקורת.
באשר לרגולטורים, שם לא נשמע קול אחיד. אומנם עד כה אף רגולטור לא הטיל על קצין ציות אחריות פליליות ו/או עיצומים כלשהם, אך נדמה כי אנו מתחילים לראות שינוי חשיבתי. שינוי זה, אמר ד"ר רמי ששון יועץ בכיר במשרד בורוכובסקי, "בא על-רקע סנקציות וחקירות פליליות שננקטו ארה"ב נגד קציני ציות, ובהם רגולטורים העמידו לדין מספר קציני ציות ואף השיתו עליהם עיצומים".
רשות ניירות ערך רשות ניירות ערך הניחה מערך נורמטיבי המאפשר לה קיים פיקוח אינטנסיבי על חברות ציבוריות ונושאי משרה הפועלים בהם. עולה, מדברים שאמרה ד"ר אילנה ליפסקר מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות לנירות ערך, כי ישנם שלושה סוגי אחריות שניתן לאפיין אותם מן הפסיקה האמריקנית כסוגי מקרים בהם עשוי קצין הציות לחוב בדין הפלילי או המנהלי:
1. אחריות קצין הציות להפרות ועבירות הליבה בחוק ניירות ערך ובכללן: מניפולציה; הנעה; ודווח. אחריות שלו במסגרת הליך העיצום הכספי וכן לפי ההליך המנהלי.
2. אחריות קצין הציות להפרות של הטעית רשות ניירות ערך בהליכי הביקורת ו/או הבירור המנהלי ועבירת שיבוש הליכי משפט.
3. אחריות ישירה של קצין הציות ביחס לתפקודו בתחום עיסוקו - ליצירת נהלים לא סבירים או לאי קיומם בדומה למקרים האמריקנים. יצירת תוכנית האכיפה היא וולונטארית למעט בגופים מסוימים. האכיפה היא במישור העיצום הכספי ונוגעת יותר ליצירת התוכנית מאשר לאיכותה או ליישום קלוקל שלה.
באשר לשאלה האם יש מקום לנקוט צעדים שכאלה כלפי קציני ציות, אמרה ד"ר ליפסקר מודעי, "כי ניתן להעמיד לדין במקרים של פעולה במודעות או
רשלנות גבוהה או כאשר נגרם נזק ליכולת האכיפה של הרשות כתוצאה מהטעיה גם אם ההטעיה נעשתה ברשלנות; כמו-כן, יש מקום להנחיה יותר מובנית מצד הרשויות באיזה מקרים יפעלו".
חיזוק לדברים אלה העלתה עו"ד
טל הפלינג, מי שכהנה עד לאחרונה כיועצת לבכירה לממונה על שוק ההון, שציינה כי המצב כיום הוא שיש "עמימות רגולטורית, שהנה מורכבת יותר לקצין ציות, ועד תקבע מערכת דינים ברורה, חשוב שקציני הציות יתעדו כל היבט מהותי בעבודתם, בדגש על הנסיבות להפעלת שקול דעת.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ענת בן עזרא דוקן, סמנכ"לית אסדרה, מנהל וארגון ציינה בתגובה כי למרות התמורות בתחום רשות הגנת הצרכן לא צפויה לשנות את גישתה של (SELF REGULATION) ולהחיל, בדומה לרשות שוק ההון הוראות המחייבות במינוי קצין ציות, אשר על כן אין לרשות במשטר האסדרה הקיים אפשרות לנקוט צעדים כנגד קציני ציות.
התכנסות לתמורות להן אנו עדים בשנים האחרונות ביחס לקציני ציות מצד גורמי אכיפה בארה"ב עדין לא הכו שורשים בישראל, אך אנו רואים ניצנים לכך שחשיבה זו מתחילה להיבחן על-ידי הרגולציה המקומית. בין אם כן ובין אם אחרת, תחום הציות עובר בשנים האחרונות בישראל ובעולם תמורות שמעלים את קרנו, ובראשם האסדרה הפרופסיונלית. נראה כי בפועל, באופן דומה למה שאירע בארה"ב השוק יקבע את היחס של גורמי האכיפה, וכי אם השוק לא יסדיר את עצמו, נהיה גם כאן צפויים לראות כתבי אישום פלילים מוגשים נגד קציני ציות.
הפתרון למצב זה, המבטיח צמצום סיכוני העמדה לדין כלפי אלה המהווים שומרי סף בקו השני, הוא הקנית ידע, כלים והסדרה נורמטיבית. כיום פועלת בישראל האגודה הישראלית לקציני ציות, הקשורה לאיגוד הבינ"ל לציות (ICA) העורכת, בשיתוף עם ההוצאה לאור של לשכת עוה"ד קורס הסכמה בעל הכרה בינ"ל. בעלי עניין (Stakeholders) צריכים להבטיח כי ארגונם מעסיק קציני ציות מוסמכים
2, הפועלים בהתאם לקודקס המקצועי מחד-גיסא, והכפופים לפיקוח משמעתי של האגודה מאידך.
